נולדתי והתחנכתי בקיבוץ בסוף שנות השבעים, במה שהתברר בדיעבד כאחד המחזורים האחרונים של "החינוך הקיבוצי המשותף": בבוקר למידה מאפשרת ומחוברת לטבע, ובלילה לינה בבית הילדים. ככל שבגרתי בתי הספר שלי הלכו והתרחקו מהחינוך הקיבוצי ההוא, והחוויה שלי כתלמיד נצבעה בצבעים אפורים ומדכאים יותר ויותר בין קירות הכיתה. בגיל עשרים ושלוש החלטתי להיות מחנך במטרה להשפיע על החוויה שילדים יקבלו בבית הספר. לכן בחרתי ללמוד חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים. במהלך שנתי השלישית ללימודי הצטרפתי לצוות ההקמה של בית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה. בעשר שנותיו הראשונות של בית הספר לימדתי, חנכתי, ולבסוף גם הובלתי את בית הספר כמנהל שותף. מלבד ההיכרות המעמיקה ש"גבעול" זימן לי עם החינוך הדמוקרטי, פגשתי שם לראשונה גם את שיטת מונטסורי כפרקטיקה ששילבנו באופן מאוד חלקי – מעין השלמה למענים פדגוגיים שהחינוך הדמוקרטי לא נתן בצורה מיטבית בגילאים הרכים (4-8). בסיום עשר שנים אינטנסיביות ומרתקות ב"גבעול" יצאתי לשנת שבתון, במהלכה התוודעתי ליוזמת ההקמה של בית ספר ייחודי בקיבוץ שלנו, מעברות. הוגה המודל הייחודי שלנו היה יריב יערי (יעריב). הוא יישם אותו תחילה בבית הספר אד"ם וסביבה בקיבוץ געש, ובהמשך יזם הקמה של בתי ספר נוספים דומים, ביניהם בית הספר שלנו. שנת השבתון אפשרה לי לצאת לרגע מחיי היומיום של בית הספר הדמוקרטי ולבחון לרגע את הדברים מבחוץ. כשבחנתי באופן מעמיק את המודל של יעריב לבית ספר השתכנעתי שהוא מאזן בצורה מיטבית בין היתרונות שבחינוך המונטסורי, הדמוקרטי והקיבוצי המשותף. ביקשתי את רשותו של יעריב לדייק את המודל שלו כראות עיניי, והסכמתי לקחת על עצמי את הובלת ההקמה של בית הספר ואת ניהולו בשנותיו הראשונות. בספטמבר 2017 חבריי לצוות ההקמה ואני יצאנו לדרך, ו"סימני דרך" הפך מחזון למציאות!

גדלתי בקיבוץ השכן, משמר השרון, ובו אני חייה עם משפחתי עד היום, נשואה ואמא לארבע.ה ילדים.ות.
מתוך אהבתי הגדולה לתנועה ומחול ולאנשים למדתי טיפול בתנועה באוניברסיטת חיפה, עסקתי בתחום הטיפולי במשך כחמש שנים במשרד החינוך, אך משהו לא היה מספיק מדויק עבורי. נקראתי להדריך בחינוך החברתי בקיבוץ, נמשכתי להדרכה ועבודה קבוצתית עוד בצעירותי כמד"צית וקומונרית בתנועת הנוער. עבודה שיש בה חיבורים של היחיד לקבוצה לקהילה לערכים שלי.
הדרכתי כ-שמונה שנים במשמר השרון ובמעברות, במהלכם למדתי בסמינר הקיבוצים במסלול ניהול מערכות חינוך בלתי פורמלי בהובלת ד"ר רונית פלוטניק ז"ל שהשפיעה מאוד על תפיסת עולמי החינוכית.
בתפקידי האחרון ניהלתי במשך שש שנים את החינוך החברתי במשמר השרון, שנים בהן הייתה צמיחה דמוגרפית גדולה ומבורכת.
בניתי ביחד עם הצוותים הנפלאים, מערכת ששואפת לראות כל ילד, מחפשת את הדרכים היצירתיות להעצים ולהתחבר לנקודות הקושי מתוך תקשורת פתוחה עם ההורים.
לאחר תקופה משמעותית זו, הרגשתי שהגיע הזמן להעביר את המושכות, לידיים הבאות.
בסימני דרך אני מוצאת שפה דומה, שמחה ללמוד עוד מהילדים והצוות ולהרחיב את ידיעתי וכן להביא מנסיוני.

השכלה/הכשרה: תואר ראשון ותעודת הוראה בחינוך מיוחד וחינוך יסודי.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בעיקר בגלל הצוות האיכותי והעובדה שאני עובדת עם אנשים איכותיים, איכפתיים, מגדילי ראש שמאמינים במה שהם עושים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: לא ברור איפה ואיך, אבל להשפיע ולשפר את השילוב של אנשים מבוגרים עם צרכים מיוחדים בהיי-טק ובעבודות אמיתיות.

השכלה/הכשרה: מורה לחינוך מיוחד, מטפלת הוליסטית
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: חיפשתי מסגרת שונה ומעניינת.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: סבתא ג'פטו

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בהוראת חינוך גופני במכללת וינגייט, מאמן כדורעף בבית הספר "מעיין-שחר".
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי אני מאמין שלכל אדם יש את הדרך המיוחדת שלו ללמוד וללמד. אני מאמין בלמידה הנובעת מסקרנות, מוטיבציה, בחירה ותחומי עניין מגוונים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדול ארצה להתפתח וללמוד את כל שמתאפשר בתחום העיסוק שלי. אשמח להמשיך לעסוק בחינוך דרך הספורט, להמשיך להנחיל את ערכיו ובעיקר להנות מעבודתי.

השכלה/הכשרה: חמש עשרה שנה טיפול בילדים על הרצף האוטיסטי בשיטה ההתנהגותית ABA.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: ״אם תשפוט דג על פי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יחיה את כל חייו בתחושת כישלון״ (אלברט איינשטיין) . ב״סימני דרך״ הדגים, ולא רק הם, מבורכים למקסם את יכולותיהם.

השכלה/הכשרה : בשנים האחרונות מורה ומחנכת ליסודי ובעברי גננת בחינוך אנתרופוסופי. בנוסף כיום צלמת עצמאית ובעלת סטודיו במעברות.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי זה בי''ס מהמופלאים שפגשתי, וכחברת קיבוץ ואמא לבן חמש, אני מאושרת שיש לנו כזה מקום בבית.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: אני כבר עושה כמעט בדיוק מה שאני רוצה. זה אומר שאני כבר גדולה?
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: כמי שהיתה מחנכת בשנת ההקמה הראשונה של בית הספר אני שמחה לחזור בתפקידים אחרים ולחוות את היופי והצמיחה שהתרחשו כאן. שרק נמשיך כך.

השכלה/הכשרה: למדתי הוראת מדעים בחטיבת ביניים וביסודי, פיתחתי חוגים לילדים ולהורים המשלבים מדע ויצירה. עבדתי בבתי ספר שונים כמורה למדעים וכרכזת נושא.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: אני מתחברת לגישה החינוכית, רואה בילדים שותפים חכמים לדרך, ומרגישה שפה אני יכולה להביא את מה שאני אוהבת לעשות, שמכבדים ומתייחסים לצרכים שלי, כשם שאנחנו כצוות מתייחסים לצרכים ולרצונות של הילדים. אני אוהבת את הסביבה הלימודית.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: שמחה יותר ומדויקת יותר בעשייה שלי בכל תחום.

השכלה/הכשרה : תואר במדעי ההתנהגות וחינוך מיוחד. לפני שהגעתי ל"סימני דרך" עבדתי כמורת שילוב בחטיבת ביניים, ושנים רבות עבדתי בפנימיות עם נוער בסיכון.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: אני מאמינה בחינוך אחר מהחינוך הנורמטיבי. התחברתי לדרך בה ב"סימני דרך" חושבים מחוץ לקופסה ומנסים לאפשר לכל תלמיד לממש את הפוטנציאל שלו, מפתחים ילדים חושבים ובעיקר ילדים מאושרים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: לקום שמחה לעבודה כפי שאני קמה היום. אולי להקים כפר נוער לנערים/ נערות בסיכון. להמשיך לעסוק בחינוך.

השכלה/הכשרה: במשך כ-16 שנים עבדתי כגננת במסגרות חינוכיות שונות ומגוונות, בעבודתי האחרונה ניהלתי גן בבית ספר דמוקרטי. אני בעלת תואר ראשון בחינוך יצירתי לגיל הרך ותואר שני בייעוץ חינוכי.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: תמיד חיפשתי להיות חלק מצוות חינוכי שעובד יחד בכדי להיטיב עם הילדים, לעבוד יחד עם אנשים ששואלים שאלות, שחושבים "מחוץ לקופסה" . מצאתי את זה כאן ב"סימני דרך". אני מאמינה שהתפקיד שלנו כמבוגרים מחנכים הוא לעזור לכל ילד וילדה למצוא את הניצוץ המיוחד שלהם ואת הכוחות המיוחדים שלהם, ללוות אותם בדרך המיוחדת שלהם ולאפשר להם ללכת בה בביטחון.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה לטייל ולטפס על הרים.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: אני נשואה לאורגד, אמא לשלושה ילדים מתוקים וכלבה אחת מתוקה גם היא.

השכלה/הכשרה: לפני שהגעתי ל"סימני דרך" דילגתי בין חופשות לידה לסיוע פרטני לילדים במסגרות חינוכיות וביתיות. למדתי לתואר ראשון במדעי ההתנהגות ולימודי תעודה בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית שפיתח הפסיכולוג רמי כץ. גישה שעוסקת ומטפלת בעיבוד וויסות חושי, לקויות למידה, קשב וריכוז, היפראקטיביות, תפקודי תנועה ועוד. הרעיון הוא להתחקות אחר הרצף ההתפתחותי של הילד על מנת לחפש את בסיס הקושי התפקודי ולטפל בשורש הבעיה. מה שבעיקר "קנה" אותי בגישה היא האופטימיות והפרקטיות שבה - דוגמת התנסויות תנועתיות שעובדות על המוח והעיבוד התחושתי ועושות פלאים. כמו גם הראייה האינדיבידואלית על כל אדם מבעד לקיטלוג שאולי ניתן לו.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כשנכנסתי לראשונה להציץ אל תוך כיתה מונטסורית צעירה ב"סימני דרך" אי שם בשנתה הראשונה מיד נשאבתי בקסמיה והתאהבתי. ילדים יחפים על שטיח רחב עסוקים בלמידה עצמית ועצמאית, מדברים בשפה מתוקה של הפוגה, מעגל עבודה ומעגל חצר. מדפים נגישים לגובה הילדים ועליהם ספק תרגילים ספק משחקים יפהפיים עשויים מעץ. מרחב שמקשיב ומכבד כל ילד וילדה ונותן לו ולה את המקום הייחודי לצמוח. הכל היה נראה לי כל כך מדויק ונכון ובעל חשיבה. בית ספר שחושב, מתנסה, טועה, מצליח, לא תופס כלום כמובן מאליו ורוצה באמת בטובת הילדים. מיד גם התאהבתי בצוות החינוכי עם הלב הענק והכוונות האמיתיות לעשות פה טוב. כזה אני רוצה! ברת מזל שאני.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה להיות האסטרונאוטית הראשונה לחלל מטעם המועצה האזורית עמק חפר. סתאאאאם... החלומות שלי יותר צנועים. אני רוצה (ומקווה שאני כל הזמן בתהליך) להיות אדם טוב יותר, לעשות טוב, להיות טובה גם יותר אל עצמי, בנינוחות ובשלווה, בקלילות ובהומור, להוקיר תודה ולהיות בפוקוס על הדברים החשובים באמת של החיים וביופי ובאהבה שסביבי.

השכלה/הכשרה: את דרכי בחינוך הבלתי פורמאלי הקיבוצי התחלתי בחינוך החברתי בקיבוץ שלי - קיבוץ העוגן. התחלתי בהובלת הבית של ילדי א-ב, אח""כ עברתי להוביל את בית ג-ו ובשנה האחרונה לעבודתי, לאור גידול אוכלוסיה מרשים בהעוגן, זכיתי לפתוח בית חדש לילדי ה-ו (המרכז הבוגר). האמת שהגעתי לזה די במקרה… את התואר הראשון בעיצוב ואמנות (פלוס תעודת הוראה) עשיתי במכון הטכנולוגי בחולון. גרתי בתל אביב, מלצרתי להנאתי וחלמתי לפתוח סטודיו לעיצוב שיש בו מכונת תפירה, מסורים, מברגות וריח של עץ... מפה לשם הגעתי להיות מעצבת גרפית במחלקת האינפוגרפיקה במעריב. תקופת למידה אדירה ומאתגרת. ואז פגשתי את דוד, אהובי, ואיתו עברתי לרעננה והתחברתי לנערת הכפר שבי כשלמדתי פרמקלצ'ר בחווה אקולוגית, ועולם האקולוגיה נפתח בפני. תכננתי תכניות, פינטזתי רעיונות, ואז החיים הביאו אותי חזרה לקיבוץ העוגן. עשיתי קצת מזה וקצת מזה, צברתי התנסויות וידע בתחומים שונים, ילדתי אחת, וכעבור שנתיים ילדתי שתיים, ובשלב מסויים פנתה אלי מנהלת החינוך החברתי לבדוק אם אני פנויה להחליף אותה כשתצא לחופשת לידה. במקרה הייתי בסיומה של חופשת הלידה שלי, והייתי פנויה ופתוחה לדברים חדשים. ומפה אתם כבר מבינים מה קרה...
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: במשך תקופה ארוכה קיננה בי המחשבה שאני רוצה לקחת חלק בשינוי שקורה בתחום החינוך בארץ. מסגרות חינוכיות מיוחדות קמות, תכניות חדשניות נכנסות לבתי ספר והחינוך מתחיל לשנות את פניו. התחילה לבעור בי האש (סוג של fomo אולי?) והבנתי שגם אני רוצה להיות במקום שיש בו חינוך פורץ דרך, שגם אני רוצה לעבוד במקום יצירתי, מאפשר, ממציאני, שמתפתח ולומד תוך כדי הדרך. והנה אני כאן. מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה ללמד ריקוד ניה ילדים ומבוגרים. אני גם רוצה להיות אלופה בלהכין פסטה ביתית וגננית מצטיינת.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: נשואה לדוד, איש מוכשר, טוב לב ונדיר. אמא לעדי בת ה-12 ולנועם וענבל בנות ה-10, ואמא מאמצת לג'יג'י הכלבה המגניבה. דרכן.ם אני לומדת בכל יום איך להיות אדם טוב יותר. דברים שאני אוהבת מאז שאני ילדה: לרקוד, עיצוב, אמנות ויצירה, לבשל ובמיוחד לאפות, לישון.

השכלה/הכשרה : קוטפת אבוקדו, מדריכה במכינה קדם צבאית.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: יש ב"סימני דרך" תחושה של בית, משמעות ובעיקר אהבה גדולה.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: אני עוד מבררת...

השכלה/הכשרה : תואר ראשון בגיאוגרפיה ומדעי המדינה. לפני שהגעתי ל"סימני דרך" עבדתי בתפקיד דומה בפנימיית "טוקאייר" בקיבוץ בחן.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: אחרי עבודה במסגרת של חינוך מיוחד רציתי להיחשף למסגרת חינוכית נוספת, אך היה לי חשוב שתהיה ייחודית ושאוכל להביא בה את עצמי לידי ביטוי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: להקים חווה חקלאית וחינוכית ולאייר ספרי ילדים.

השכלה/הכשרה : מעצבת, יוצרת, שוזרת, קונדיטורית ושחקנית בנשמה
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: חיפשתי עבודה עם משמעות ומקום לצמוח וליצור. וכמובן אהבה אינסופית לילדים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: רוצה להשאר ילדה לנצח.

השכלה/הכשרה: מפיקת אירועים, מדריכת טיולים לחו"ל, מדריכה ומרכזת בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים ומושבים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: תמיד חלמתי לקחת חלק בצעדים מוקדמים של בית ספר חדש וחדשני.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: זה משתנה כל הזמן... אולי כשאהיה גדולה אחליט.

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך. הייתי גננת קרוב לעשרים שנה בגנים קיבוציים ודמוקרטיים וכן גם בעלת גן פרטי בחניאל .לאחר מכן עשיתי הסבת אקדמאיים להוראה בבית ברל. לומדת פסיכותרפיה מזה שנתיים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: את ההתנסות בהוראה עשיתי בבית ספר אזורי בחדרה והיה ברור לי שאני מחפשת חינוך אחר מזה שהכרתי בתור ילדה ושנשאר אותו דבר עד היום. בית ספר "סימני דרך" הוא מקום שאליו התחברתי מהשניה הראשונה שהגעתי אליו. הצוות, שיטת ההוראה והתפיסה החינוכית דיברו אליי מהרגע הראשון והרגשתי שהגעתי למקום הנכון והמדויק לי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: תחום הפסיכולוגיה החינוך והטיפול הם בדמי אז אין לי ספק שזה יהיה המסלול שלי.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: אני מאוד אוהבת ללמוד דברים חדשים, אוהבת בני אדם וילדים בפרט. משתדלת להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, אוהבת לקרוא, לשמוע מוסיקה ולבלות בים עם חברים ומשפחה.

השכלה/הכשרה: בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות בפסיכולוגיה. לאורך השנים עבדתי בתפקידי מנהלה וניהול שונים בארץ ובחו"ל
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בדיוק חיפשתי שינוי והאתגר בהקמת בית ספר, משהו שמעולם לא עשיתי, מאוד משך אותי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: להיות פסיכולוגית ספורט

השכלה/הכשרה: בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ולקויות למידה
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי זה בית ספר ייחודי ששם דגש על הדברים החשובים בעיניי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כל דבר שיעשה טוב לי ולאחרים.

השכלה/הכשרה: בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד, ותואר שני בלקויות למידה. מאבחנת דידקטית. כל חיי הבוגרים עסקתי בחינוך וזכיתי לעבוד עם כל טווח הגילאים מ-0-18 במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות. בעשור האחרון השתייכתי לצוות החינוך המיוחד בביה"ס "מעיין-שחר" בתפקידי מחנכת ומורה בכיתות לקויות למידה ("כיתה קטנה"), מורת שילוב ורכזת שילוב.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: הצעד הראשון היה כשעלמה ביתי התחילה ללמוד כאן ומיד הוקסמתי מהמקום. כשיוגב הציע לי להצטרף לצוות, בדיוק הייתי בצומת דרכים מקצועית, הרגשתי שהפער בין איך שאני חושבת שצריך לחנך לבין איך שמערכת החינוך הרגילה עובדת הולך וגדל, והתלבטתי האם בכלל להמשיך בהוראה או אולי לפנות לכיוון מקצועי אחר. באתי לביקור (הפעם בכובע של "אולי-אשת-צוות-בעתיד"), הוקסמתי פעם נוספת ו....החלטתי להצטרף!
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: אני בדיוק חושבת על זה.. 🙂
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: אני מאמינה שתמיד כדאי לנסות. מקסימום...זה יצליח!

השכלה/הכשרה: מוסיקאי ומורה למוסיקה
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: מנולו הגדול שלימד דורות של ילדים לשיר ולנגן הגיע לפנסיה וכעת מלמד ב"סימני דרך" מוסיקה בהתנדבות כדי להכיר לילדי הדור החדש את שירי הארץ היפים.

תפקיד: השכלה/הכשרה (או: מה עשיתי לפני שהגעתי לכאן?): למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?:

השכלה/הכשרה: תואר ראשון במדעי ההתנהגות, לימודי licbt. במשך כל חיי עבדתי עם ילדים במגוון מסגרות ותפקידים. כשהתחלתי לגבש את דרכי בחיי הבוגרים, לאחר התואר, בחרתי לעבוד בתחום השיקום של בריאות הנפש כמדריכת שיקום של אנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות, אולם גם בשלב זה, בחרתי במקביל לטפל בילדים כמטפלת אצל משפחות. כשהבנתי שהתחום הטיפולי הוא אכן המקום הטבעי לי, חיפשתי את הכלי הנכון ומצאתי את -CBT.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: לאחר שילדתי את בני הבכור והפסקתי לעבוד בתחום השיקום, רציתי להתחיל לעבוד בעולם הטיפול עם הכלי המדהים שלמדתי בשיטת ה-CBT עם מבוגרים, אולם היה לי דחף להמשיך ולעבוד עם ילדים. שמעתי שנפתח בית ספר חדש ממש קרוב למקום מגוריי, בשיטת חינוך שונה ורציתי להיות חלק מהדבר המיוחד הזה. בית הספר מאפשר להכניס את העולם שלי לתוכו ולהיות חלק ממערכת מיוחדת ופתוחה שמאפשרת לכל אדם שמגיע אליה (כתלמיד בבית הספר או כאיש צוות) להיות מי שהוא, ולבטא את עצמו. כך נשארתי שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד.. ובמקביל המשכתי לפתח את עצמי בעולם הטיפול שקורה מחוץ לבית הספר, ומתמזג גם עם מי שאני כסייעת בבית הספר.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: רוצה להמשיך להיות בראש ובראשונה אמא לשני בני, אריאל וגפן, ובתקווה אמא לעוד ילדים. להמשיך ולטפל בשיטת ה-CBT באנשים, ולעזור להם לשחרר פחדים ועכבות שהם טיפחו לאורך השנים. וכמובן, להיות מקום מכיל, קשוב ומלווה עבור ילדים שזקוקים לכך.

השכלה/הכשרה: למדתי קולנוע והוראה והייתי בעלים של מסעדה.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: מפני שרציתי לעסוק בחינוך ואהבתי את הדרך של "סימני דרך".
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: גרסה יותר טובה של עצמי

השכלה/הכשרה: בשמונה שנים האחרונות עסקתי בחינוך במגוון זוויות, כשבאמצע עשיתי הפסקה מהחינוך ובחרתי לפנות ללימודי איפור מקצועי של במה, קולנוע ותיאטרון. הפן היצירתי שבי רצה לפרוץ ומצאתי את עצמי בתוכניות בוקר, צילומים של סדרות כאלה ואחרות אבל משהו שם היה חסר. מאז ומתמיד חינוך היה התשוקה האמיתית שלי והלב בחר בכל פעם בילדים. אני רואה בעשייה החינוכית שליחות. העבודה עם הילדים ממלאת אותי ומחברת אותי אל התפקיד האמיתי שלי בחיים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: צורת הלימוד הייחודית מאוד סיקרנה אותי. מאוד התחברתי לעקרונות של הגישה המונטסורית שעוסקת בתהליך הבנייה של הילדים במהלך שנותיהם הראשונות. כשנועם שלי נולד הבנתי שזאת הגישה שבה הייתי רוצה שהוא יתחנך. לשמחתי מצאתי את המקום שמרגיש לי כמו בית, ואני נמצאת בסביבה שהיא הכי תומכת ואוהבת.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: לגדול באושר

השכלה/הכשרה : ניהלתי גן פרטי כעשר שנים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: התעניינתי בחינוך המונטסורי
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: אסטרונאוטית

השכלה/הכשרה: מעצבת תעשייתית
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בחרתי לעבוד ב"סימני דרך", כי אני מאמינה שזו הדרך בה נכון לילדים לגדול. פשוט לתת להם להיות הם.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: צנחנית

קרן כהן, אמא לנועם בת השש וחצי. כשנולדה נועם בחרתי בילדותי השנייה. אחרי 20 שנה בתחום המזון והמשקאות, ניהול והפקות אירועים הבנתי כמה התגעגעתי לריח הילדות והתום.... בחרתי לקחת את כל האנרגיה הזו ולהשקיע אותה במקום בו נמצאת האמת . מהרגע הראשון בו נכנסתי לבית הספר, הרגשתי שחזרתי לתנועת הנוער בה ביליתי רוב שנות ילדותי ונערותי...כמה מבורך בתקופתינו... כאן כדי לחוות ולהיות עבור כל אחד. באה מאהבה.

השכלה/הכשרה: גננת במשך 18 שנה, מתוכם 10 שנים בגן פרטי בתל אביב.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בחרתי ב"סימני דרך" כי כאשר שמעתי שפותחים ביה"ס ייחודי הסתקרנתי ורציתי ללמוד משהו חדש, להביא את היצירתיות שלי ולהיות חלק מבניה של מקום הקרוב לליבי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: שאלת מיליון הדולר...אולי זמרת ברים אדומה...
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: ראשית שאני בן אדם, לפעמים אני עושה טעויות ואף משתדלת להודות בהן, ושאני באמת, אבל באמת מרגישה שחינוך זה היעוד שלי, מרגישה שאני במקום הנכון...המשפט שמלווה אותי בשנים האחרונות הוא :"או שאני מצליחה או שאני לומדת".

השכלה/הכשרה: את התואר הראשון עשיתי בארכיאולוגיה ולימודי ארץ ישראל באונ' בר אילן. מספר שנים עסקתי בהדרכות טיולים ובהדרכות טבע וסביבה בבתי ספר וחיפשתי לדייק את דרכי המקצועית. עם הזמן התברר לי כמה שהעבודה החינוכית ממלאת אותי בסיפוק ומשמעות ולכן החלטתי ללמוד לתעודת הוראה. חינכתי מספר שנים בבית ספר יסודי ממלכתי "רגיל" לפני שהגעתי ל"סימני דרך".
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: התקופה בה חינכתי בבית הספר הקודם חידדה לי מאוד איזו דרך חינוכית ארצה לעשות. הגעתי ל"סימני דרך" בזכות האידיאולוגיה שעומדת מאחוריו. לתת לילד להיות ילד, להיות שם עבורו כמלווה ומדריכה בדרך ההתפתחותית שהוא עושה, להיות חלק ממקום מצמיח שמעודד חשיבה, סקרנות טבעית, עצמאות וייחודיות.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: יש לי המון חלומות.. לטייל בעולם, לצייר, לרקוד, להקים עוד בתי ספר ייחודיים. בעיקר להיות אדם טוב יותר, לממש עצמי ולהיות שלמה.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: נשואה ואמא לשלושה מקסימים, מתגוררת בחריש.

למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי אני אוהב את רוח בית הספר
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: תייר תמידי

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך והסבה להוראה דרך תוכנית "חותם".
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: הגישה החינוכית שאליה אני מתחברת מאוד, עידוד העצמאות של התלמידים, הפתיחות.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: מסוקרנת, נרגשת, שלמה. מבחינת הקריירה - השמיים הם הגבול מבחינתי, מאמינה שבכל שלב של גדילה נפתחות אפשרויות חדשות.

אני בעלת ותק של למעלה משלושה עשורים בחינוך במסגרות פורמליות שונות. את רוב שנותי המקצועיות העברתי בחטיבה צעירה רב גילית, שכללו 17 שנים של ניהול חטיבה צעירה. במהלך השנים פיתחתי תוכניות התערבות שונות בתחום החברתי רגשי בהשראת החינוך האישי מעולם החינוך הדמוקרטי.
במשך מספר שנים הייתי חלק מצוות המנחים והמנחות הפדגוגיים של מרכז קשת להשתלמויות מורים בבית ברל והתמחיתי בניהול למידה הוראה בסביבה הטרוגניות ורב גילית, עם השנים תחום רכישת הקריאה הפך להיות תחום התמחות נוסף ומרכזי בחיי המקצועיים.
זכיתי להיות חלק מקבוצת מקימי בית הספר עוד טרם נקבע שמו "סימני דרך". בצעדיו הראשונים של בית הספר מצאתי בו מקום שמאפשר לחלומות להתגשם ונחשפתי לגישת מונטסורי שהשלימה עבורי חלק משמעותי בפאזל החינוכי אותו הכרתי. פגשתי אנשים עם אומץ וחזון ושמחתי להיות חלק מחבורה חלוצית. אני מודה על הרגע שניתנה לי ההזדמנות להיות חלק ממקום חינוכי מאפשר, מקום שאינו שוקט על שמריו ודואג להביט פנימה ולהתפתח כל העת.
בהשכלתי אני בעלת תואר שני בחינוך, לימודי ניתוח התנהגות, הנחיית הורים וילדים בעלי צרכים מיוחדים בגישת מיינדפולנס ובגישת אָיֵכָּה. כיום אני משלבת בין עבודת הנחייה פדגוגית עבור התלתון הצעיר של בית הספר, מפתחת חומרי למידה מותאמים לגישה המונטסורית, כותבת תוכנית לרכישת קריאה, ומנחה הורים בקליניקה פרטית. ונדמה לי שזהו בדיוק המקום שארצה להיות כשאהיה גדולה.

אבא של מיקה ויונתן. בזכותם הכרתי את מונטסורי. מאז אוהב ללמוד מונטסורי, לעשות מונטסורי, לחשוב מונטסורי ולדבר על מונטסורי. מחנך בכיתה תלת-גילית בביה"ס א.ד.ם וסביבה בקיבוץ געש. יזם חינוכי. מנחה סטודנטים, מורים וצוותי חינוך בשילוב גישת מונטסורי בחינוך ציבורי. בעל תואר שני במדעי המוח וד"ר בפיזיולוגיה.