צוות "סימני דרך"

נולדתי והתחנכתי בקיבוץ בסוף שנות השבעים, במה שהתברר בדיעבד כאחד המחזורים האחרונים של "החינוך הקיבוצי המשותף": בבוקר למידה מאפשרת ומחוברת לטבע, ובלילה לינה בבית הילדים. ככל שבגרתי בתי הספר שלי הלכו והתרחקו מהחינוך הקיבוצי ההוא, והחוויה שלי כתלמיד נצבעה בצבעים אפורים ומדכאים יותר ויותר בין קירות הכיתה. בגיל עשרים ושלוש החלטתי להיות מחנך במטרה להשפיע על החוויה שילדים יקבלו בבית הספר. לכן בחרתי ללמוד חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים. במהלך שנתי השלישית ללימודי הצטרפתי לצוות ההקמה של בית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה. בעשר שנותיו הראשונות של בית הספר לימדתי, חנכתי, ולבסוף גם הובלתי את בית הספר כמנהל שותף. מלבד ההיכרות המעמיקה ש"גבעול" זימן לי עם החינוך הדמוקרטי, פגשתי שם לראשונה גם את שיטת מונטסורי כפרקטיקה ששילבנו באופן מאוד חלקי – מעין השלמה למענים פדגוגיים שהחינוך הדמוקרטי לא נתן בצורה מיטבית בגילאים הרכים (4-8). בסיום עשר שנים אינטנסיביות ומרתקות ב"גבעול" יצאתי לשנת שבתון, במהלכה התוודעתי ליוזמת ההקמה של בית ספר ייחודי בקיבוץ שלנו, מעברות. הוגה המודל הייחודי שלנו היה יריב יערי (יעריב). הוא יישם אותו תחילה בבית הספר אד"ם וסביבה בקיבוץ געש, ובהמשך יזם הקמה של בתי ספר נוספים דומים, ביניהם בית הספר שלנו. שנת השבתון אפשרה לי לצאת לרגע מחיי היומיום של בית הספר הדמוקרטי ולבחון לרגע את הדברים מבחוץ. כשבחנתי באופן מעמיק את המודל של יעריב לבית ספר השתכנעתי שהוא מאזן בצורה מיטבית בין היתרונות שבחינוך המונטסורי, הדמוקרטי והקיבוצי המשותף. ביקשתי את רשותו של יעריב לדייק את המודל שלו כראות עיניי, והסכמתי לקחת על עצמי את הובלת ההקמה של בית הספר ואת ניהולו בשנותיו הראשונות. בספטמבר 2017 חבריי לצוות ההקמה ואני יצאנו לדרך, ו"סימני דרך" הפך מחזון למציאות!

הגר נשואה לדוד ואמא של יהלי ואוּרי, בת קיבוץ החותרים, וכעת במושב הבונים בחוף הכרמל. בעלת תואר ראשון בעיצוב גרפי, וקורסים שונים ומגוונים בבינוי קהילה קיבוצית. משלבת בין ניסיון רב בניהול פרויקטים לבין הובלה של הפקות וקידום התרבות הקיבוצית והקהילתית.
בנוסף, הגר שחקנית בקבוצת הנשים של חוף הכרמל בכדורשת ובקרוב תתחיל גם קורס מאמנים.
"אני שמחה ונרגשת לקחת חלק בתוך מסגרת בית ספרית מעניינת ומרתקת, לחקור ולגלות עוד על עולם החינוך הרחב.
מול עיניי תמיד המודעות לערך החינוכי וההתפתחותי במסגרת קבוצתית-קהילתית:
▪️ראיית כל ילד/ה בתוך ההקשר הקבוצתי, הקהילתי והתרבותי בו הם חיים.
▪️יצירת שיתופי פעולה בין המסגרת החינוכית לבין גורמים נוספות בקהילה.
▪️עידוד מפגשים, היכרות ושיח מכבד בין קבוצות שונות במסגרת הבלתי פורמלי ומחוצה לו.
באמצעות כל אלה, אשמח לגלות ביחד עולמות מופלאים, לחלום רחוק, לתת מקום ליצירתיות, ולתת מעטפת שרואה, מעריכה ומוקירה את אנשי החינוך המופלאים שבה".

השכלה/הכשרה: מורה לחינוך מיוחד, מטפלת הוליסטית
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: חיפשתי מסגרת שונה ומעניינת.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: סבתא ג'פטו

השכלה/הכשרה: חמש עשרה שנה טיפול בילדים על הרצף האוטיסטי בשיטה ההתנהגותית ABA.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: ״אם תשפוט דג על פי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יחיה את כל חייו בתחושת כישלון״ (אלברט איינשטיין) . ב״סימני דרך״ הדגים, ולא רק הם, מבורכים למקסם את יכולותיהם.

השכלה/הכשרה : בשנים האחרונות מורה ומחנכת ליסודי ובעברי גננת בחינוך אנתרופוסופי. בנוסף כיום צלמת עצמאית ובעלת סטודיו במעברות.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי זה בי''ס מהמופלאים שפגשתי, וכחברת קיבוץ ואמא לבן חמש, אני מאושרת שיש לנו כזה מקום בבית.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: אני כבר עושה כמעט בדיוק מה שאני רוצה. זה אומר שאני כבר גדולה?
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: כמי שהיתה מחנכת בשנת ההקמה הראשונה של בית הספר אני שמחה לחזור בתפקידים אחרים ולחוות את היופי והצמיחה שהתרחשו כאן. שרק נמשיך כך.

השכלה/הכשרה: למדתי הוראת מדעים בחטיבת ביניים וביסודי, פיתחתי חוגים לילדים ולהורים המשלבים מדע ויצירה. עבדתי בבתי ספר שונים כמורה למדעים וכרכזת נושא.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: אני מתחברת לגישה החינוכית, רואה בילדים שותפים חכמים לדרך, ומרגישה שפה אני יכולה להביא את מה שאני אוהבת לעשות, שמכבדים ומתייחסים לצרכים שלי, כשם שאנחנו כצוות מתייחסים לצרכים ולרצונות של הילדים. אני אוהבת את הסביבה הלימודית.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: שמחה יותר ומדויקת יותר בעשייה שלי בכל תחום.

השכלה/הכשרה : תואר במדעי ההתנהגות וחינוך מיוחד. לפני שהגעתי ל"סימני דרך" עבדתי כמורת שילוב בחטיבת ביניים, ושנים רבות עבדתי בפנימיות עם נוער בסיכון.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: אני מאמינה בחינוך אחר מהחינוך הנורמטיבי. התחברתי לדרך בה ב"סימני דרך" חושבים מחוץ לקופסה ומנסים לאפשר לכל תלמיד לממש את הפוטנציאל שלו, מפתחים ילדים חושבים ובעיקר ילדים מאושרים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: לקום שמחה לעבודה כפי שאני קמה היום. אולי להקים כפר נוער לנערים/ נערות בסיכון. להמשיך לעסוק בחינוך.

השכלה/הכשרה: במשך כ-16 שנים עבדתי כגננת במסגרות חינוכיות שונות ומגוונות, בעבודתי האחרונה ניהלתי גן בבית ספר דמוקרטי. אני בעלת תואר ראשון בחינוך יצירתי לגיל הרך ותואר שני בייעוץ חינוכי.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: תמיד חיפשתי להיות חלק מצוות חינוכי שעובד יחד בכדי להיטיב עם הילדים, לעבוד יחד עם אנשים ששואלים שאלות, שחושבים "מחוץ לקופסה" . מצאתי את זה כאן ב"סימני דרך". אני מאמינה שהתפקיד שלנו כמבוגרים מחנכים הוא לעזור לכל ילד וילדה למצוא את הניצוץ המיוחד שלהם ואת הכוחות המיוחדים שלהם, ללוות אותם בדרך המיוחדת שלהם ולאפשר להם ללכת בה בביטחון.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה לטייל ולטפס על הרים.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: אני נשואה לאורגד, אמא לשלושה ילדים מתוקים וכלבה אחת מתוקה גם היא.

השכלה/הכשרה: לפני שהגעתי ל"סימני דרך" דילגתי בין חופשות לידה לסיוע פרטני לילדים במסגרות חינוכיות וביתיות. למדתי לתואר ראשון במדעי ההתנהגות ולימודי תעודה בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית שפיתח הפסיכולוג רמי כץ. גישה שעוסקת ומטפלת בעיבוד וויסות חושי, לקויות למידה, קשב וריכוז, היפראקטיביות, תפקודי תנועה ועוד. הרעיון הוא להתחקות אחר הרצף ההתפתחותי של הילד על מנת לחפש את בסיס הקושי התפקודי ולטפל בשורש הבעיה. מה שבעיקר "קנה" אותי בגישה היא האופטימיות והפרקטיות שבה - דוגמת התנסויות תנועתיות שעובדות על המוח והעיבוד התחושתי ועושות פלאים. כמו גם הראייה האינדיבידואלית על כל אדם מבעד לקיטלוג שאולי ניתן לו.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כשנכנסתי לראשונה להציץ אל תוך כיתה מונטסורית צעירה ב"סימני דרך" אי שם בשנתה הראשונה מיד נשאבתי בקסמיה והתאהבתי. ילדים יחפים על שטיח רחב עסוקים בלמידה עצמית ועצמאית, מדברים בשפה מתוקה של הפוגה, מעגל עבודה ומעגל חצר. מדפים נגישים לגובה הילדים ועליהם ספק תרגילים ספק משחקים יפהפיים עשויים מעץ. מרחב שמקשיב ומכבד כל ילד וילדה ונותן לו ולה את המקום הייחודי לצמוח. הכל היה נראה לי כל כך מדויק ונכון ובעל חשיבה. בית ספר שחושב, מתנסה, טועה, מצליח, לא תופס כלום כמובן מאליו ורוצה באמת בטובת הילדים. מיד גם התאהבתי בצוות החינוכי עם הלב הענק והכוונות האמיתיות לעשות פה טוב. כזה אני רוצה! ברת מזל שאני.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה להיות האסטרונאוטית הראשונה לחלל מטעם המועצה האזורית עמק חפר. סתאאאאם... החלומות שלי יותר צנועים. אני רוצה (ומקווה שאני כל הזמן בתהליך) להיות אדם טוב יותר, לעשות טוב, להיות טובה גם יותר אל עצמי, בנינוחות ובשלווה, בקלילות ובהומור, להוקיר תודה ולהיות בפוקוס על הדברים החשובים באמת של החיים וביופי ובאהבה שסביבי.

השכלה/הכשרה: את דרכי בחינוך הבלתי פורמאלי הקיבוצי התחלתי בחינוך החברתי בקיבוץ שלי - קיבוץ העוגן. התחלתי בהובלת הבית של ילדי א-ב, אח""כ עברתי להוביל את בית ג-ו ובשנה האחרונה לעבודתי, לאור גידול אוכלוסיה מרשים בהעוגן, זכיתי לפתוח בית חדש לילדי ה-ו (המרכז הבוגר). האמת שהגעתי לזה די במקרה… את התואר הראשון בעיצוב ואמנות (פלוס תעודת הוראה) עשיתי במכון הטכנולוגי בחולון. גרתי בתל אביב, מלצרתי להנאתי וחלמתי לפתוח סטודיו לעיצוב שיש בו מכונת תפירה, מסורים, מברגות וריח של עץ... מפה לשם הגעתי להיות מעצבת גרפית במחלקת האינפוגרפיקה במעריב. תקופת למידה אדירה ומאתגרת. ואז פגשתי את דוד, אהובי, ואיתו עברתי לרעננה והתחברתי לנערת הכפר שבי כשלמדתי פרמקלצ'ר בחווה אקולוגית, ועולם האקולוגיה נפתח בפני. תכננתי תכניות, פינטזתי רעיונות, ואז החיים הביאו אותי חזרה לקיבוץ העוגן. עשיתי קצת מזה וקצת מזה, צברתי התנסויות וידע בתחומים שונים, ילדתי אחת, וכעבור שנתיים ילדתי שתיים, ובשלב מסויים פנתה אלי מנהלת החינוך החברתי לבדוק אם אני פנויה להחליף אותה כשתצא לחופשת לידה. במקרה הייתי בסיומה של חופשת הלידה שלי, והייתי פנויה ופתוחה לדברים חדשים. ומפה אתם כבר מבינים מה קרה...
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: במשך תקופה ארוכה קיננה בי המחשבה שאני רוצה לקחת חלק בשינוי שקורה בתחום החינוך בארץ. מסגרות חינוכיות מיוחדות קמות, תכניות חדשניות נכנסות לבתי ספר והחינוך מתחיל לשנות את פניו. התחילה לבעור בי האש (סוג של fomo אולי?) והבנתי שגם אני רוצה להיות במקום שיש בו חינוך פורץ דרך, שגם אני רוצה לעבוד במקום יצירתי, מאפשר, ממציאני, שמתפתח ולומד תוך כדי הדרך. והנה אני כאן. מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה ללמד ריקוד ניה ילדים ומבוגרים. אני גם רוצה להיות אלופה בלהכין פסטה ביתית וגננית מצטיינת.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: נשואה לדוד, איש מוכשר, טוב לב ונדיר. אמא לעדי בת ה-12 ולנועם וענבל בנות ה-10, ואמא מאמצת לג'יג'י הכלבה המגניבה. דרכן.ם אני לומדת בכל יום איך להיות אדם טוב יותר. דברים שאני אוהבת מאז שאני ילדה: לרקוד, עיצוב, אמנות ויצירה, לבשל ובמיוחד לאפות, לישון.

השכלה/הכשרה : מעצבת, יוצרת, שוזרת, קונדיטורית ושחקנית בנשמה
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: חיפשתי עבודה עם משמעות ומקום לצמוח וליצור. וכמובן אהבה אינסופית לילדים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: רוצה להשאר ילדה לנצח.

השכלה/הכשרה: מפיקת אירועים, מדריכת טיולים לחו"ל, מדריכה ומרכזת בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים ומושבים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: תמיד חלמתי לקחת חלק בצעדים מוקדמים של בית ספר חדש וחדשני.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: זה משתנה כל הזמן... אולי כשאהיה גדולה אחליט.

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך. הייתי גננת קרוב לעשרים שנה בגנים קיבוציים ודמוקרטיים וכן גם בעלת גן פרטי בחניאל .לאחר מכן עשיתי הסבת אקדמאיים להוראה בבית ברל. לומדת פסיכותרפיה מזה שנתיים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: את ההתנסות בהוראה עשיתי בבית ספר אזורי בחדרה והיה ברור לי שאני מחפשת חינוך אחר מזה שהכרתי בתור ילדה ושנשאר אותו דבר עד היום. בית ספר "סימני דרך" הוא מקום שאליו התחברתי מהשניה הראשונה שהגעתי אליו. הצוות, שיטת ההוראה והתפיסה החינוכית דיברו אליי מהרגע הראשון והרגשתי שהגעתי למקום הנכון והמדויק לי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: תחום הפסיכולוגיה החינוך והטיפול הם בדמי אז אין לי ספק שזה יהיה המסלול שלי.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: אני מאוד אוהבת ללמוד דברים חדשים, אוהבת בני אדם וילדים בפרט. משתדלת להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, אוהבת לקרוא, לשמוע מוסיקה ולבלות בים עם חברים ומשפחה.

השכלה/הכשרה: בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות בפסיכולוגיה. לאורך השנים עבדתי בתפקידי מנהלה וניהול שונים בארץ ובחו"ל
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בדיוק חיפשתי שינוי והאתגר בהקמת בית ספר, משהו שמעולם לא עשיתי, מאוד משך אותי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: להיות פסיכולוגית ספורט

השכלה/הכשרה: בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד, ותואר שני בלקויות למידה. מאבחנת דידקטית. כל חיי הבוגרים עסקתי בחינוך וזכיתי לעבוד עם כל טווח הגילאים מ-0-18 במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות. בעשור האחרון השתייכתי לצוות החינוך המיוחד בביה"ס "מעיין-שחר" בתפקידי מחנכת ומורה בכיתות לקויות למידה ("כיתה קטנה"), מורת שילוב ורכזת שילוב.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: הצעד הראשון היה כשעלמה ביתי התחילה ללמוד כאן ומיד הוקסמתי מהמקום. כשיוגב הציע לי להצטרף לצוות, בדיוק הייתי בצומת דרכים מקצועית, הרגשתי שהפער בין איך שאני חושבת שצריך לחנך לבין איך שמערכת החינוך הרגילה עובדת הולך וגדל, והתלבטתי האם בכלל להמשיך בהוראה או אולי לפנות לכיוון מקצועי אחר. באתי לביקור (הפעם בכובע של "אולי-אשת-צוות-בעתיד"), הוקסמתי פעם נוספת ו....החלטתי להצטרף!
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: אני בדיוק חושבת על זה.. 🙂
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: אני מאמינה שתמיד כדאי לנסות. מקסימום...זה יצליח!

השכלה/הכשרה: מוסיקאי ומורה למוסיקה
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: מנולו הגדול שלימד דורות של ילדים לשיר ולנגן הגיע לפנסיה וכעת מלמד ב"סימני דרך" מוסיקה בהתנדבות כדי להכיר לילדי הדור החדש את שירי הארץ היפים.

תפקיד: השכלה/הכשרה (או: מה עשיתי לפני שהגעתי לכאן?): למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?:

השכלה/הכשרה: תואר ראשון במדעי ההתנהגות, לימודי licbt. במשך כל חיי עבדתי עם ילדים במגוון מסגרות ותפקידים. כשהתחלתי לגבש את דרכי בחיי הבוגרים, לאחר התואר, בחרתי לעבוד בתחום השיקום של בריאות הנפש כמדריכת שיקום של אנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות, אולם גם בשלב זה, בחרתי במקביל לטפל בילדים כמטפלת אצל משפחות. כשהבנתי שהתחום הטיפולי הוא אכן המקום הטבעי לי, חיפשתי את הכלי הנכון ומצאתי את -CBT.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: לאחר שילדתי את בני הבכור והפסקתי לעבוד בתחום השיקום, רציתי להתחיל לעבוד בעולם הטיפול עם הכלי המדהים שלמדתי בשיטת ה-CBT עם מבוגרים, אולם היה לי דחף להמשיך ולעבוד עם ילדים. שמעתי שנפתח בית ספר חדש ממש קרוב למקום מגוריי, בשיטת חינוך שונה ורציתי להיות חלק מהדבר המיוחד הזה. בית הספר מאפשר להכניס את העולם שלי לתוכו ולהיות חלק ממערכת מיוחדת ופתוחה שמאפשרת לכל אדם שמגיע אליה (כתלמיד בבית הספר או כאיש צוות) להיות מי שהוא, ולבטא את עצמו. כך נשארתי שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד.. ובמקביל המשכתי לפתח את עצמי בעולם הטיפול שקורה מחוץ לבית הספר, ומתמזג גם עם מי שאני כסייעת בבית הספר.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: רוצה להמשיך להיות בראש ובראשונה אמא לשני בני, אריאל וגפן, ובתקווה אמא לעוד ילדים. להמשיך ולטפל בשיטת ה-CBT באנשים, ולעזור להם לשחרר פחדים ועכבות שהם טיפחו לאורך השנים. וכמובן, להיות מקום מכיל, קשוב ומלווה עבור ילדים שזקוקים לכך.

השכלה/הכשרה: למדתי קולנוע והוראה והייתי בעלים של מסעדה.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: מפני שרציתי לעסוק בחינוך ואהבתי את הדרך של "סימני דרך".
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: גרסה יותר טובה של עצמי

השכלה/הכשרה: בשמונה שנים האחרונות עסקתי בחינוך במגוון זוויות, כשבאמצע עשיתי הפסקה מהחינוך ובחרתי לפנות ללימודי איפור מקצועי של במה, קולנוע ותיאטרון. הפן היצירתי שבי רצה לפרוץ ומצאתי את עצמי בתוכניות בוקר, צילומים של סדרות כאלה ואחרות אבל משהו שם היה חסר. מאז ומתמיד חינוך היה התשוקה האמיתית שלי והלב בחר בכל פעם בילדים. אני רואה בעשייה החינוכית שליחות. העבודה עם הילדים ממלאת אותי ומחברת אותי אל התפקיד האמיתי שלי בחיים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: צורת הלימוד הייחודית מאוד סיקרנה אותי. מאוד התחברתי לעקרונות של הגישה המונטסורית שעוסקת בתהליך הבנייה של הילדים במהלך שנותיהם הראשונות. כשנועם שלי נולד הבנתי שזאת הגישה שבה הייתי רוצה שהוא יתחנך. לשמחתי מצאתי את המקום שמרגיש לי כמו בית, ואני נמצאת בסביבה שהיא הכי תומכת ואוהבת.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: לגדול באושר

קרן כהן, אמא לנועם בת השש וחצי. כשנולדה נועם בחרתי בילדותי השנייה. אחרי 20 שנה בתחום המזון והמשקאות, ניהול והפקות אירועים הבנתי כמה התגעגעתי לריח הילדות והתום.... בחרתי לקחת את כל האנרגיה הזו ולהשקיע אותה במקום בו נמצאת האמת . מהרגע הראשון בו נכנסתי לבית הספר, הרגשתי שחזרתי לתנועת הנוער בה ביליתי רוב שנות ילדותי ונערותי...כמה מבורך בתקופתינו... כאן כדי לחוות ולהיות עבור כל אחד. באה מאהבה.

השכלה/הכשרה: גננת במשך 18 שנה, מתוכם 10 שנים בגן פרטי בתל אביב.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בחרתי ב"סימני דרך" כי כאשר שמעתי שפותחים ביה"ס ייחודי הסתקרנתי ורציתי ללמוד משהו חדש, להביא את היצירתיות שלי ולהיות חלק מבניה של מקום הקרוב לליבי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: שאלת מיליון הדולר...אולי זמרת ברים אדומה...
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: ראשית שאני בן אדם, לפעמים אני עושה טעויות ואף משתדלת להודות בהן, ושאני באמת, אבל באמת מרגישה שחינוך זה היעוד שלי, מרגישה שאני במקום הנכון...המשפט שמלווה אותי בשנים האחרונות הוא :"או שאני מצליחה או שאני לומדת".

השכלה/הכשרה: את התואר הראשון עשיתי בארכיאולוגיה ולימודי ארץ ישראל באונ' בר אילן. מספר שנים עסקתי בהדרכות טיולים ובהדרכות טבע וסביבה בבתי ספר וחיפשתי לדייק את דרכי המקצועית. עם הזמן התברר לי כמה שהעבודה החינוכית ממלאת אותי בסיפוק ומשמעות ולכן החלטתי ללמוד לתעודת הוראה. חינכתי מספר שנים בבית ספר יסודי ממלכתי "רגיל" לפני שהגעתי ל"סימני דרך".
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: התקופה בה חינכתי בבית הספר הקודם חידדה לי מאוד איזו דרך חינוכית ארצה לעשות. הגעתי ל"סימני דרך" בזכות האידיאולוגיה שעומדת מאחוריו. לתת לילד להיות ילד, להיות שם עבורו כמלווה ומדריכה בדרך ההתפתחותית שהוא עושה, להיות חלק ממקום מצמיח שמעודד חשיבה, סקרנות טבעית, עצמאות וייחודיות.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: יש לי המון חלומות.. לטייל בעולם, לצייר, לרקוד, להקים עוד בתי ספר ייחודיים. בעיקר להיות אדם טוב יותר, לממש עצמי ולהיות שלמה.
דברים נוספים שאני רוצה לציין על עצמי: נשואה ואמא לשלושה מקסימים, מתגוררת בחריש.

למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי אני אוהב את רוח בית הספר
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: תייר תמידי

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך והסבה להוראה דרך תוכנית "חותם".
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: הגישה החינוכית שאליה אני מתחברת מאוד, עידוד העצמאות של התלמידים, הפתיחות.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: מסוקרנת, נרגשת, שלמה. מבחינת הקריירה - השמיים הם הגבול מבחינתי, מאמינה שבכל שלב של גדילה נפתחות אפשרויות חדשות.

השכלה/הכשרה: מורה לחינוך גופני, בוגרת תוכנית הסבת אקדמאית להוראה במכללת וינגייט.
למה בחרתי לעבוד בסימני דרך? חיפשתי בית חדש, כי מבחינתי בית ספר זה לא רק עבודה אלא מקום שאתה בא לתת ממך ולקבל חזרה פי מספר התלמידים שלך. ידעתי שבית הספר הזה הוא שונה מכל מה שאני מכירה, שהגישה החינוכית והדרך שלו היא משהו שאני אתחבר אליו. אני רוצה לבוא ללמד וללמוד, להיות משמעותית לילדים, לדעת שיש לי מה לתת להם, לצבור איתם חוויות חיוביות ולהנות.
מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה? אני כבר גדולה, ואני עושה בדיוק מה שאני רוצה. חוץ מזה הייתי רוצה להיות בן אדם שמח, כזה שתמיד מחייך ומביא איתו אנרגיה חיובית.

השכלה/הכשרה: תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם התמקדות בחינוך. לומדת לתואר שני כרגע יחד עם תעודת הוראה במסלול חינוך מונטסורי..
התחלתי את דרכי בעבודה עם ילדים לפני 16 שנים במלבורן אוסטרליה לפי תפיסת רג'יו אמיליה ובהמשך, בארץ, גיליתי את הגישה המונטסורית והתאהבתי..
לאורך השנים עבדתי עם ילדים מגיל שלוש ועד כיתה ו' (גננת, מדריכת מונטסורי, מחנכת, מורה לתיאטרון, מנהלת חינוך חברתי) ואין דבר שאני אוהבת יותר מאשר להיות בחברת ילדים, לדבר איתם ולכתוב עליהם..
אוהבת בעיקר "לרקוד על שתי החתונות" ללמד אותם את מקצועות הליבה וגם להיות איתם במקומות של הדמיון, הלב והיצירה. אני מרגישה שבחיבור הזה אני יכולה לראות אותם בשלמותם. .
למה בחרתי לעבוד בסימני דרך? החלום שלי היה להקים בית ספר כך שברגע שנוצרה ההזדמנות להקים בית ספר בגישת מונטסורי ועוד ממש באזור המגורים שלי, קפצתי על ההזדמנות ואני שמחה וגאה שהייתי חלק מצוות ההקמה של המקום הזה שהוא לא פחות מקסם עבור ילדים.
מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה? עוד לא החלטתי... יש מלא זמן והכל יכול להיות... חוץ מזה הייתי רוצה להיות בן אדם שמח, כזה שתמיד מחייך ומביא איתו אנרגיה חיובית.

היי, אני עדי. בעלת תואר ראשון למדעי המזון במכללת תל-חי וסטודנטית לטיפול רגשי בנוכחות בע"ח במכללת אורנים.
את עולם החינוך פגשתי עוד מימי כסטודנטית לתואר ראשון כשעבדתי בתור מדריכה במסגרות חינוכיות וזה מלווה אותי עד היום כאשר עבדתי בתור משלבת לילד על הספקטרום ומדריכה בחינוך הבלתי פורמלי.
לאחר שנים בעולם המזון וחברות הפארמה הרגשתי שאני עדיין לא נמצאת בתחום המדוייק לי וחפשתי את המקום בו אוכל להביע את עצמי בצורה הטובה ביותר תוך תחושת סיפוק.
עם הזמן זיקקתי לעצמי את הרצונות שלי והתחדדה בי ההבנה שהחיבור בין ילדים ובע"ח זה עולם ומלואו ושאני רוצה ללמוד יותר על התחום, וכך הגעתי לעולם הטיפול הרגשי.
בתור טבעונית שמחוברת לילדים, בע"ח ולטבע חיפשתי מקום בו אוכל להרגיש בבית, וכך הגעתי ל"סימני דרך".
מהרגע הראשון הרגשתי שהגעתי למשפחה וגיליתי שנפתח בפני עולם חדש שיש בי הרצון להכיר ממנו עוד ועוד, וכן לקחת חלק פעיל במקום שרואה את צורכי הילד לפני הכל.
אני מרגישה שסימני דרך יכול להוביל לשינוי משמעותי בחינוך בישראל ומאמינה שמוסד המושתת על ערכי החינוך המונטסורי דמוקרטי יכול לתת מענה לכלל הילדים, לצמצם פערים לימודיים וחברתיים ולתת הזדמנות שווה לכל ילד באשר הוא.
החלום שלי הוא להמשיך לשלב בין ילדים ובע"ח ולהצליח להעלות את המודעות לחשיבות חיי בע"ח, את ההכרה בנוכחותם לצדינו וברגשותיהם ואת יחסי הדדיות איתם.

השכלה/הכשרה: בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם התמחות בפיתוח ארגוני ויישוב סכסוכים.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: חשפתי לעולם המונטסורי בסגר הראשון של הקורונה והתחלתי ליישם את עקרונות הגישה בבית על הבן שלי כשהיה רק בן שנה וחצי. באותו זמן בדיוק עזבתי עבודה בסטארטאפ וחישבתי מסלול מחדש. הבנתי עם הזמן שהחינוך המונטסורי מאוד מדבר אליי ושזה מה שאני רוצה לעשות. באופן מדויק באותו זמן חיפשו עוזרת הוראה לאחת הכיתות כאן ומאז הכל היסטוריה.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: סטנדאפיסטית!

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בקרימינולוגיה ומדעי המדינה, תואר שני במנהיגות וניהול מערכות חינוך וכיום לומדת טיפול רגשי בנוכחות בעלי חיים. עבדתי בעבודות שונות ומגוונות בעולם האבטחה.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בחרתי לעבוד בסימני דרך כי חיפשתי עבודה עם משמעות שתשאיר אותי מחוברת לילדה שבי.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: לעבוד בעולם הטיפול עם ילדים.

השכלה/הכשרה: שנתיים שירות לאומי עם ילדים בעלי מוגבלויות מורכבות.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי אני מאמינה בלמידה משמעותית שהיא לא רק ישיבה בכיתה, ובחינוך שרואים בו את הצורך של התלמידים.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: למצוא את הדרך שלי לעזור לאחרים ולתרום כמה שיותר למי שצריך:) בעיקר להיות בהתקדמות, בעשייה ובלמידה

השכלה/הכשרה: בוגרת תואר ראשון בחינוך יצירתי לגיל הרך ותואר שני בלקויות למידה, מורה להוראה מתקנת ומאבחנת דידקטית. בנוסף גם מאמנת בגישת "אמא מאמנת" אימון הורי ואישי. לפני שהגעתי ל"סימני דרך" ניהלתי גן חובה וטרום חובה.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: בחרתי לעבוד ב"סימני דרך" מתוך רצון להמשיך ללמוד, להתפתח, להתנסות ולהעז. לאחר 7 שנים כגננת בחרתי "לעלות כיתה" לגילאי היסודי בבית ספר מיוחד זה שחותם על דגלו ערכים ומאפשר לכל ילד לזהור באור המיוחד שלו.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: כשאהיה גדולה אני רוצה להמשיך ללמוד, להתפתח, לראות את העולם מתוך סקרנות וחדווה. להמשיך ולעבוד עם ילדים והוריהם בפאן הדידקטי והרגשי ואולי אפילו לעשות דוקטורט בחינוך.

השכלה/הכשרה: אני מרים נגה בת 37 מחדרה בעלת תואר ראשון לגיל הרך 0-6 בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם ילדים מזה 10 שנים
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: הגעתי לעבוד בסימני דרך כי חיפשתי משהו חדש מעניין יחודי, ומקווה שגם להישאר בתחום😊

אני מגיע לסימני דרך מתוך אמונה שהמפגש החינוכי עם הילדים יכול להעצים אותם, לאפשר להם להיות השינוי בחברה, להפוך להיות המורים שלנו- כי הם אלו שפשוט יודעים הכי טוב מה נכון!
גדלתי במכמורת והתחנכתי ברמות חפר. למדתי בתל-חי תואר ראשון בחינוך ובנוסף העמקתי בתחומי רוח מגוונים: יהדות, יוגה, רפואה אינדיאנית ועוד.
לאחר מספר שנים בתחום החינוך המשלים (בלתי פורמלי) הרגשתי שמקומי בבמה המרכזית ובמפגש היומיומי עם הילדים.
ראיתי שיש לי מה לתת, ושאני גם מצליח לקבל הרבה בחזרה.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כי אם מכוונים לשינוי, אז צריך להתחיל בדוגמא אישית. בהצלחה לכולנו 🙏🏼🕊️

השכלה/הכשרה: תואר ראשון בקידום נוער, מכללת בית ברל
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: כאמא ל-6, חיפשתי עבודה עם ילדים בה אוכל להיות משמעותיות, לייצר שינוי חיובי, לתרום ולהשפיע.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: להגשים חלומות!

השכלה/הכשרה: היי, אני מאיה. בעברי למדתי שיאצו, התפתחות תינוקות בשיטת צעד ראשון ולאחרונה קורס מדריכי יוגה אווירית על ערסל. לפני "סימני דרך" עבדתי עם ילדים בגילאי גן במשך 12 שנים ובארבע השנים האחרונות היה לי משפחתון לתינוקות בביתי.
למה בחרתי לעבוד ב"סימני דרך"?: חיפשתי להתחיל לעבוד במסגרת עם ילדים בוגרים ובאחת משיטות החינוך החדשניות. קיבלתי המלצות חמות על הבית ספר ועל הצוות האיכותי, התחברתי לעקרונות הגישה והרגשתי שזה מקום שאוכל ללמוד בו ולהנות מעבודה משמעותית.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.ה?: סבתא מלאה בעשייה שמחה אוהבת ובריאה 🙂