הרשמה

אנא הורידו וחתמו על הטופס ויתור סודיות, צרפו בהמשך התהליך לטופס ההרשמה בסעיף המתאים.

הליך הרישום והשיבוץ ל"סימני דרך" לשנת הלימודים הבאה תשפ"ג (2022-23)

שלום לכם ההורים המעוניינים להירשם אלינו! תהליך קבלת המידע והרישום ל"סימני דרך" מתחיל בקריאת המסמך המפורט הזה, ממשיך בהשתתפות במפגש תיאום הציפיות בו אתם מוזמנים לשאול אותנו שאלות הבהרה בעקבות קריאת המסמך הזה – באחד מ-2 המועדים הבאים: 14/2/22 או 7/3/22 (בשני המועדים, ההתכנסות בחצר העליונה של סימני דרך בשעה 8:40, והמפגש יתקיים בתוך כיתת "אגמון" מ-8:50 ועד 10:00).
בכל שלב באפשרותכם לבטל את הרישום לסימני דרך, אך עשו זאת בבקשה עד למועד האחרון לרישום לכיתה א' בכלל בתי הספר השנה: 15/3/22. הביטול יבוצע באמצעות פניה במייל למזכירות סימני דרך. באחריותכם לוודא שבקשת הביטול התקבלה.
השיבוץ עצמו יבוצע במהלך חודש מאי במועצה, במעמד מנהלת אגף החינוך עמק חפר, מנהל בית הספר ויו"ר הנהגת ההורים, תוך שמירה על כללי השיבוץ וההגרלה הנהוגים בסימני דרך ומפורטים לכם בטופס הרישום המקוון.

המודל החינוכי שלנו
המודל הייחודי שלנו משלב באופן מושכל בין שלוש גישות עיקריות בחינוך הפרוגרסיבי: שיטת מונטסורי, החינוך הדמוקרטי והחינוך הקיבוצי המשותף. סינרגיה פדגוגית כזו תורמת לדעתנו באופן הטוב ביותר להתפתחותם של הילדים.

שיטת מונטסורי
הפדגוגיה של ד"ר מריה מונטסורי (1952-1870) נובעת מאמונה עמוקה ברוח האדם בכלל וברוחו של הילד בפרט. תצפיות רבות על ילדים שמונטסורי עשתה איששו את השערתה כי לילדים יש נטיות טבעיות טיפוסיות וכי עוצמתן תלויה בשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. מתוך כך היא הסיקה שתפקיד המחנכים המבוגרים הוא ליצור סביבה לימודית המתאימה לנטיותיהם של הילדים – סביבה המעוררת ומשמרת את נטיותיהם לבדוק, לחקור ולנסות באופן עצמאי ופעיל תוך שימוש בגופם ובחושיהם. התנסות מעורבת ומערבת כזו מייצרת למידה חווייתית מעצבת – למידה משמעותית. כדי לאפשר למידה כזו, עלינו המבוגרים לשחרר שליטה ("Follow the child" הוא אחד הציוויים של מונטסורי). בשונה מהחינוך החופשי הרדיקלי, בציווי "לכו בעקבות הילד!" מונטסורי לא התכוונה לאפשר ילדים לעשות "מה שבא להם", אלא לצפייה מושכלת של הצוות בילדים עצמם והפקת תובנות מהותיות ומעשיות מתוך התצפיות הללו.
על בסיס תצפיותיה הסיקה מונטסורי שמושגים, מיומנויות והרגלים נטמעים בילדים על ידי התנסויות בסביבתם. התנסויות אלה נחוות באמצעות החושים, הרגשות והתנועות, ובמהלכן הילדים חושבים על עשייתם ומשכללים אותה, כלומר – לומדים. למידה אינה הקשבה להרצאה מלומדת, אלא התנסות רב-חושית ישירה בסביבה שבעקבותיה הילד "סופג" חוויות מצמיחות ("המוח הסופג" הוא אחד ממושגי המפתח של מונטסורי). העיקרון המנחה הנובע מכך הוא: יש לצמצמם באופן ניכר את הזמן שבו המורים "מדברים על...", ולהגדיל ככל האפשר את הזמן שבו הילדים "עושים את... "
לא קל לנו, המורים וההורים כאחד, לעקור מתוכנו את התפיסה שספגנו במגענו עם הסביבה התרבותית שלנו, לפיה תפקידנו הוא לשלוט בילדים באמצעות התניות של "מקל וגזר" כדי להשיג התנהגויות רצויות – רצויות לנו. כמחנכים אנו נוטים לשכנע את עצמנו שאיננו נוהגים כך – אנחנו מחנכים נאורים – וגם אם כן פה ושם, הרי זה מתוך דאגה כנה לטובתם של הילדים, לרווחתם הנפשית ולהצלחתם בעתיד. אך הצורך לשלוט בילדים – צורך השולט בנו מתוך חרדה קמאית מפני המצב בו "הילד יישאר מאחור" – דוחף אותנו להשוואות ומדידות בלתי פוסקות שלהם, ומייצר מסגרות בית ספריות שיפוטיות וקשוחות מדי, המזיקות לרווחתם הנפשית של הילדים ובסיכוייהם לשמור לאורך זמן על הסקרנות הטבעית, המולדת: להמשיך ולהיות במילותיה של מונטסורי עצמה: "לומדים לכל החיים" (Long-life learning" "). התצפיות המתודיות של מונטסורי על ילדים במצבים שונים שכנעו אותה שכאשר אנחנו מעזים לקחת באופן אמיתי צעד אחורה וללכת בעקבות הילדים, מסתבר שילדים הם יצורים אוטודידקטים מטבעם. הם סופגים ומעבדים בקצב טבעי ובאופן פעיל גירויים המותאמים לצרכי ההתפתחות המולדים שלהם, והם מתמרדים, באותה טבעיות ופעילות, כנגד כפייה חיצונית הזרה לטבעם. מרידות אלה אינן "בעיות משמעת" שיש לרסן באמצעות עונשים ופרסים, אלא שיקוף של הִתקלות הילד במציאות שאינה מתאימה לצורך ההתפתחותי הטבעי שלו. מתוך חיבור עמוק ליסודות השיטה המונטסורית, בחרנו בה כשיטה הפדגוגית המובילה בסימני דרך. עם זאת, לא התבססנו עליה לבדה כדי להימנע מקבעונות ולייצר סינרגיה והתפתחות במודל. לכן אנחנו משלבים יסודות משני מודלים נוספים בחינוך הפרוגרסיבי: החינוך הקיבוצי המשותף והחינוך הדמוקרטי.

שילוב יסודות של החינוך הקיבוצי המשותף
במודל שלנו אנחנו חוזרים אל שניים מהיסודות שהציבו את החינוך הקיבוצי בעבר בחזית החינוך הפרוגרסיבי בארץ ובעולם: שילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי-פורמלי ושיטת הנושאים. שילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי-פורמלי שני אופני החינוך הללו משולבים ומופעלים על ידי אותו צוות מורים לאורך כל שעות יום העבודה של ההורים (8.00 עד 16.00) וכל ימי העבודה של ההורים (גם ימים שבהם בתי ספר אחרים סגורים לרגל חופשות). לשילוב זה יש שני יתרונות מרכזיים – חינוכי וכלכלי. מבחינה חינוכית, כאשר שתי מסגרות החינוך הללו (הפורמלית והבלתי פורמלית) נפרדות זו מזו, הן סובלות ממחסור בשעות חינוך והשפעתן מוגבלת. היקף הפעילות של החינוך הפורמלי בבית הספר היסודי מתקשה לתת מענה מספק להיבטים הרגשיים והחברתיים של הלמידה, ואילו החינוך הבלתי פורמלי, המנסה להתייחס להיבטים אלה ולהשלים את מלאכתו של בית הספר, מתקשה לעשות זאת כראוי בשל הזמן הקצר העומד לרשותו. המודל המשולב שלנו בסימני דרך מגשים שוב את החזון של מסגרת חינוכית מאוחדת הכוללת חינוך פורמלי בית ספרי וחינוך בלתי-פורמלי חברתי משולבים, כפי שנהוג היה בימי החינוך הקיבוצי המשותף. מסגרת חינוכית כוללת כזו מאפשרת עבודה חינוכית משמעותית עם הילדים, זיהוי הצרכים השכליים, הרגשיים והחברתיים שלהם ומתן מענה הולם. מבחינה כלכלית, איגום משאבים כזה חוסך עלויות, ומאפשר לשלב את אנשי החינוך הבלתי-פורמלי בעבודת בית הספר ולהוסיף לצוות החינוכי כוח אדם איכותי. האיגום של שתי מסגרות החינוך מאפשר לצרף למחנכת מטעם משרד החינוך מחנכת שנייה מטעם הצוות הבלתי-פורמלי, ולהשקיע את שאר משאבי החינוך הבלתי-פורמלי בשעות הבוקר, הצהרים והחופשות – משאבי ניהול והדרכה כגון משק חי, סדנת נגרות ומדריכים חברתיים נוספים הנותנים מענים נוספים גם בשעות הפורמליות.

שיטת הנושאים
שיטה זו פעלה בבתי הספר קיבוציים בימי החינוך המשותף ובזכותה בוגרי החינוך הזה זוכרים כל חייהם חוויות למידה משמעותיות של הנושאים שלמדו. במקום החלוקה השמרנית למקצועות לימוד נפרדים היוצרת אצל הילדים תמונה מנותקת מהקשר שאינה מתחברת לעולמם ולחוויותיהם, התלמידים לומדים נושא בין-תחומי מרכזי המעסיק אותם תקופה ממושכת. הנושא נוגע בהיבטים שונים של החיים ומעורר סקרנות. נושא כמו "יבשות", למשל, מאפשר לילדים ללמוד תרבויות, היסטוריות, גיאוגרפיות, מדעי החי והצומח הקשורים ליבשות השונות, ותוך כדי ללמוד על "היבשת" שלהם. הלמידה היא למידה פעילה המבוססת על התנסות וחקר. הילדים משתפים פעולה בלמידת הנושא ויוצרים ומציגים תוצר שעליו טרחו יחד. תוצר כזה יכול להיות חפץ, חיבור, הופעה, מצגת ועוד, המוצגים ב"ימי שיא" בתום תהליך הלמידה והחקר של הנושא. ההצגה מתנהלת לפני ההורים, המורים והתלמידים. למידה חווייתית, מעמיקה, פעילה ובין-תחומית כזו מוטמעת בתודעת הילדים לזמן ממושך, לעתים לכל חייהם, ואינה מתפוגגת אחרי השיעור או המבחן.

שילוב יסודות מהחינוך הדמוקרטי
כמו את יסודות החינוך הקיבוצי, אנחנו משלבים בפדגוגיה המונטסורית שלנו גם כמה מעקרונות החינוך הדמוקרטי. כך למשל אנחנו מאפשרים בחירה של הילדים בין אפשרויות שונות. עם זאת, להבדיל מבית ספר דמוקרטי קלאסי, אנו סבורים שלא די בהיצע של שיעורי בחירה; יש לספק לילדים סביבה לימודית מעוצבת ומותאמת להתפתחותם. על כן אצלנו במהלך שעות הבוקר הילדים עסוקים בפעילויות שונות במרחב מונטסורי אני קבוע שאינו ניתן לבחירתם, ובשעות הבלתי פורמליות (מ-14:15 ועד 15:45) הם עוברים לחוגי בחירה – החלק הדמוקרטי של יום הלימודים. גם אורח חיים דמוקרטי אנו מקדמים במודל שלנו. אנו עושים זאת באמצעות חברת ילדים פעילה. במסגרת זו מתקיימים דיונים עם הילדים על בסיס הקשבה הדדית, ואם יש מחלוקת היא מוכרעת על ידי הרוב. החיים הדמוקרטיים, המבוססים על הקשבה הדדית והכרעת הרוב, מתקיימים בתכנית שלנו לא בפרלמנט הפעיל בבתי הספר הדמוקרטיים השונים, אלא באופן שוטף במהלך היום. הפעילות הטבעית של הילדים בכיתות, במגרשים ובחצרות מזמנת אינספור מתחים ועימותים, המזמנים מצדם פעולות גישור המבוססות הקשבה, הבנת העמדות של האחר, ולעתים גם הכרעה דמוקרטית. המחנכים מנצלים את ההזדמנויות הללו כדי לעודד את הילדים לנסח את עמדותיהם ולהיפתח לעמדות של אחרים, לקבל החלטות ולהישמע להחלטות, מתוך עמדה של מתווכים ומדריכים ולא של שופטים ומבקרים. בהשפעת החינוך הדמוקרטי אנחנו מכירים גם בחשיבות העצומה של הזיקה האישית של חניך למחנך ולהיכרות המעמיקה של המחנך את החניך, אך במקום להקצות שעות רבות למפגשי "חונכות אישית" כנהוג בחינוך הדמוקרטי, בסימני דרך אנו מקצים שעות לשהות של שתי מחנכות בכל כיתה, מה שמאפשר להן ליצור באופן אחר יחסים קרובים ודיאלוגיים ככל הניתן עם כל תלמיד.

תכנית הלימודים
בכיתות א'-ב' עיקר העיסוק הדידקטי במעגל העבודה מכוון להטמעת קרוא וכתוב בשפת האם ובהטמעת מהות השיטה העשרונית. ככל שהילדים מתבגרים והמיומנויות האורייניות שלהם מתבססות, הם עסוקים יותר בלמידת חקר במסגרת שיטת הנושאים. גם העיצוב הכיתתי משתנה בהתאם: בכיתות הגבוהות יותר של בית הספר היסודי נראה פחות שטיח ושרפרפים קטנים ויותר כיסאות ושולחנות המפוזרים במרחב. גם השימוש במחשבים ניידים גובר ורמת ההעמקה בחקר הנושא המשותף עולה בהתאם. סדר היום קבוע ואחיד. ההבדלים במערכת השעות בימי השבוע קטנים, אך בזמן הקבוע של מעגל העבודה במהלך הבוקר יש דינמיות רבה. כל יום נפתח ברבע שעה עד חצי שעה של מפגש בוקר, המונחה על ידי המחנכת. הילדים יושבים במעגל ומדברים "את אשר על לבם". לאחר המפגש הילדים מתפזרים למעגל עבודה, המתקיים כל שעות הבוקר ללא הפרעה של צלצולים. בסיומו של מעגל עבודה ממושך, הילדים יוצאים להפסקה מרוכזת – מעגל חצר. מעגל זה נמשך בין שעה לשעה וחצי והוא כולל ארוחת צהרים מרוכזת וזמן משחק ופעילות ארוך המותאם לצרכים הרגשיים והחברתיים של הילדים. אחרי מעגל החצר הילדים מתכנסים למפגש צהרים מסכם הדן באתגרים הלימודיים והחברתיים שצצו במהלך היום. אחריו, בין השעות 14.00 ל-16.00, מתקיים החלק האחרון של היום: חוגי בחירה. בתחילת כל שנה הילדים וההורים מקבלים מערכת חוגים מגוונת: מוזיקה, גינה, משק חי, טיול, משחקי כדור, אמנויות לחימה, ריקוד, יצירה ומלאכה, התנסויות מדעיות, משחקי חשיבה, שחמט ועוד. השאיפה בחלק זה של היום היא לאפשר לילדים להכיר ולאתר את אזורי הצמיחה שלהם, ולבסס תחושת מסוגלות מתוך חוויות של הצלחה והתמדה. במקביל לחוגי הבחירה, שעות הצהריים מאפשרות לילדים הבוחרים בכך להתקדם במשימותיהם ולהנות מכיתה מרווחת ושקטה, שכן חלק גדול מהילדים עסוק בפעילויות מחוץ לכיתות. פעם בשבוע יוצאים הילדים לחוות הנוי, ללמוד מהצוות המקצועי של החווה טבע ומדע מתוך עשייה חקלאית כפרית. היציאה לחווה היא חלק מתכנית הלימודים שלנו ואין ביכולתנו להשאיר בבית הספר ילד המתנגד לצאת לחווה – במקרה זה נקרא לכם ההורים.

דפוס ההוראה והלמידה
דפוס ההוראה שלנו הוא עקיף במהותו ונעשה בתיווך עיצוב הסביבה הלימודית – היסוד המרכזי בשיטת מונטסורי. המחנכים מעצבים סביבה פיזית המספקת לילדים גירויים חושיים, רגשיים ושכליים. העזרים המאתגרים מסודרים במרחב העבודה באופן מסודר, הגיוני ומזמין. הסביבות הלימודיות מקצות לילדים בכל יום זמן ממושך לבחירה, להתלבטות, להתנסות, להתנסות חוזרת ולהפוגה. המחנכים צופים על הילדים, מנתחים את תצפיותיהם ומעצבים את הסביבות הלימודיות בהתאם.
למעשה, הכיתה המונטסורית דומה יותר לגן ילדים מאשר לכיתה רגילה בבית ספר יסודי. במרכז המרחב הלימודי פרוש שטיח גדול ועליו מתרחשת הפעילות – מעגל עבודה. הכיסאות והשולחנות מועטים וממוקמים סמוך לקירות ובפינות. הילדים עסוקים – בוחנים, מתרגלים ומתנסים ביחידים ובקבוצות קטנות. כמה ילדים חוקרים את השיטה העשרונית באמצעות עזר מוחשי שהם אוחזים וחשים בו. לאחר ההפנמה החושית הם יתרגלו את מה שהפנימו בעזרת דפי עבודה רציפים. קבוצה אחרת לומדת לכתוב ולקרוא. קבוצה נוספת מתרגלת "כישורי חיים": פעילות ידנית כגון קיצוץ סלט, מזיגת נוזלים לכלים בגדלים משתנים, רקמה וסריגה, ועוד. בפינה אחרת ילדים לוקחים לעצמם הפוגה זמנית לפני שיחזרו לעיסוקם.

יסוד אחר בהוראה המונטסורית-קיבוצית-דמוקרטית שלנו הוא מתן סמכות לילדים. הילדים הם שותפים פעילים בחיי הכיתה ובית הספר. הם מחלקים ביניהם תפקידים ומתמחים בהם. המחנכים מקפידים להזכיר לילדים לפנות אל ילדים אחרים, המומחים בתחום הרלוונטי, ולא אליהם, "המבוגרים". כך לדוגמה יש ילדים המתמחים בתחומים אקדמיים כמו שפה וחשבון; ויש מומחי תקשוב; ויש מגשרים במצבי קונפליקט; ויש אחראים על נוכחות, סידור המרחב הלימודי והשקיית הצמחים; ותפקידים נוספים ממוצאים בהתאם לצורכי החיים השוטפים במרחב המשותף.
המחנכים נוקטים באופן מודע בטקטיקה של נסיגה, של "לקיחת צעד אחורה", מה שמאפשר להם להתרכז בצפייה בילדים לצורך מתן מענים מדויקים לצורכיהם המשתנים. המחנכים ממזערים את הדיבור האחיד, הסמכותי, הפרונטלי, ומנתבים אותו אך ורק למה שדרוש לתלמידים: הנחיית מפגשי שיתוף ברגשות ובתוצרי למידה, הנחיות קצרות וממוקדות בקבוצות קטנות הנוצרות ומשתנות בהתאם לקצב של הילדים, והקראת סיפורים.
ההוראה בתוכנית המוצעת ובבית ספרנו היא הוראה בזוגות, ב"קוֹ" (Co-teaching). להוראה כזו יש יתרונות רבים, ביניהם: המורה נחלצת מהבדידות המאפיינת את מקצוע ההוראה ומשתפת פעולה עם מורה אחרת; המורות מעבירות לתלמידים מסר בנוגע לחשיבות של שיתוף פעולה; העבודה בזוג מחלישה את הנטייה לסמכותיות המתגברת כאשר המורה ניצב לבדו ב"חזית הכיתה"; המורות נותנות משוב מתמשך זו לזו ומשפרות את עבודתן תוך כדי תנועה.

שיטת ההערכה
השיטה שבה מעריכים את התלמידים מעצבת את ההוראה והלמידה ולכן לבחירה בשיטת ההערכה יש חשיבות רבה. אנחנו מבקשים לצייד את הילדים בכלים שיסייעו להם להעריך את עצמם כלומדים וכבני אדם. גם את הכלים האלה אנו מפיקים מתצפיות בילדים ומהחתירה המתמדת שלנו להיענות באופן מדויק ככל האפשר לצורכי השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. לפיכך, המשוב שאנו נותנים לילד הוא אישי, מותאם ורלוונטי. רובו ניתן בעקיפין, תוך כדי פעילות. חלוקת העבודה ברורה: התלמידים מתנסים, חווים, נכשלים ומצליחים, כלומר לומדים, והמחנכים מלווים אותם במסעם באמצעות משובים הולמים – ללא שיפוט והשוואה לילדים אחרים.
מריה מונטסורי ניסחה זאת כך: "בנינו ראיית עולם לפיה הילדים בעיקר טועים, ורק צריך להפוך אותם לטועים פחות [...]. אם לאורך תקופת החינוך נמשיך להערים עוד איסורים, ניצור עוד תחרות, נערוך עוד השוואות, נדגיש עוד יריבויות ונתמקד במלחמה ברע – איך נוכל לצפות שבני האדם יגיעו לבגרות ובליבם נטוע טוּב לב? בעיני זו משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית". באופן מדויק יותר, אנו משלבים כמה דרכי הערכה: משוב שוטף: הילדים נעזרים בדף תכנון ומעקב אישי תקופתי, שתפקידו לסייע להם לתכנן את עבודות החובה והרשות במעגל העבודה. כלי פשוט זה תוחם את התקופה שבה היליד מוערך ומעריך את עצמו – משבוע עד חודש. הדף מסייע לילדים לתכנן את הלמידה שלהם, לקחת עליה אחריות ולהעריך אותה. ילד שסיים משימה מסמן זאת בדף, מניח אותו ב"סלסלת הבדיקה" ובוחר את המשימה הבאה. שתי המחנכות עוברות על הדף ונותנות לילד משוב. שיחת המשוב ממוקמת על רצף הפעילויות ואינה מהווה "אירוע שיא" הממוקם בסוף התהליך (כמו הבחינה המסורתית). מבדקים תקופתיים: בתחום המיומנויות האורייניות, שפת אם וחשבון, הילדים עוברים מבדק פעם בשבוע או שבועיים. המבדקים מותאמים ולא אחידים. מטרתם היא לסייע לילדים לדעת מה למדו והבינו יותר ופחות בשבוע עד חודש שחלפו, ללמוד מטעויות ולהשתפר. כאמור, אין שיפוט ואין השוואות, רק פיתוח מודעות למה שתלמיד השיג ביחס לעצמו. המשובים אינם משבחים ואינם מגנים, הם מיידעים (informative feedbacks): "השבוע פתרת נכון 45 מתוך 60 התרגילים במבדק. נסה\י לפתור נכון את 15 התרגילים האחרים".... אדם מן החוץ יופתע לראות שרוב הילדים עושים את המבדקים בכיתות הפועלות כך מתוך רצון פנימי.
משוב התקופתי בשיטת הנושאים: התוצר המוערך בשיטת הנושאים הוא פרויקט כלשהו המוצג לקהל באירוע שיא (פרויקטים קטנים מוצגים רק לתלמידים, גדולים – להורים, למורים ולתלמידים). התהליך המוערך הוא מידת המעורבות של התלמיד ביצירת הפרויקט, תרומתו לצוות והתקדמותו ביחס לעצמו. המחנכים "מדליקים" את התלמידים על הנושא, מסייעים להם לעבוד יחד ולהציג את הפרויקט לקהל. המשוב במקרה זה מתקבל מן הקהל, מאיכות הפרויקט, מהמחנכים והתלמידים.
משוב חצי שנתי: ההורים משתתפים בהערכה של ילדיהם בשתי נקודות זמן: באמצע השנה מתקיימות שיחות אישיות בין שתי המחנכות וההורים, ובסיום השנה ניתן משוב כתוב וההורים מוזמנים להיפגש עם המחנכות לצורך הבנת משמעותו. המשובים בעל פה (באמצע השנה) ובכתב ובעל פה (בסוף השנה) מאפשרים לילדים ולהוריהם להבין את התהליך הכולל שהילדים עברו ואת התקדמותם. המשובים מדגישים התקדמות בתחום האוריינות, החקר, המעורבות בנושאים הנלמדים ונושאים אחרים, העצמאות, האחריות, החברוּת ועוד. הילדים שותפים פעילים בהערכה שלהם לא רק בשיחות המשוב, אלא גם בכתיבה ו/או ביצירה רפלקטיביות. הערכה העצמית שלהם משולבת בהערכה של סוף השנה.
בנוסף למהות ואופן ההערכה המתואר כאן, משרד החינוך מפקח על החלק הפורמלי של סימני דרך על פי חוק, תוך הכרה בייחודיות בית הספר ושאיפה משותפת לקדם את הילדים באופן מקצועי ומסור.

עקרון הרב-גיליות
התצפיות של מונטסורי הראו שבהקשרים מסוימים ילדים לומדים באופן האפקטיבי ביותר מילדים אחרים, וכן שילדים לומדים באופן האפקטיבי ביותר כאשר הם מלמדים ילדים אחרים. הכיתות הרב-גיליות מאשפרות לילדים ללמד לילדים צעירים יותר ולהנות מלמידה פוריה מאוד. העיקרון הרב-גילי גם מסייע לילדים להתקדם לפי הקצב הטבעי שלהם ללא האילוץ של התקדמות בהתאם לגילם הכרונולוגי ומסגרת הכיתה החד-גילית. מונטסורי עצמה המליצה על תלתון – כיתות תלת-גיליות: כיתות של א'-ג' יחד, ושל ד'-ו' יחד. החלוקה הנוכחית אצלנו היא לשני תלתונים באופן הבא: תלתון צעיר המורכב מכיתה א' נפרדת ושתי כיתות ב-ג מקבילות, ותלתון בוגר המורכב מכיתה ו' נפרדת ושתי כיתות ד-ה נפרדות.

איך אנחנו שומרים על המרחב המשותף שלנו מוגן ובטוח
מרבית הילדים, רוב הזמן, משחקים, לומדים ופועלים בתוך מרחב ילדי וחווייתי המתאפיין באווירה חיובית ומיטיבה. אנו מחזקים התנהגות חיובית בתכנית החברתית-רגשית שלנו (במפגשים המשותפים הילדים מספרים משהו טוב שחבר עשה, לומדים להמשיג רגשות, מקבלים משוב חיובי על איפוק וכד'). הגישה החברתית-רגשית של הצוות היא דיאלוגית ומקרבת, והצוות מקבל כלים מקצועיים לעבודה בגישה זו. עיקר העבודה החינוכית על האקלים הבית ספרי מתבצעת אם כן בגישה הדיאלוגית, ועם זאת חובת הצוות לשמור על מרחב בטוח עבור כל הילדים, ולכן כאשר ילד מסוים אינו חדל מהתנהגויות פוגעניות או מסכנות (סיכון חברתי או עצמי) למרות הפעילויות החינוכיות, הצוות מסתייע בהורים, ששיתוף הפעולה שלהם מהווה רכיב יסודי ומשמעותי ביכולתו של הילד להצמיח בתוכו את הכוחות להתגבר ולהתאפק, ולסגל מחדש התנהגויות חברתיות נאותות. יש לנו מעט קוים אדומים, ואנחנו ברורים ועקביים לגביהם: סיכון עצמי (כולל בריחה מבית הספר), אלימות מסכנת או חוזרת על עצמה כלפי אדם או רכוש, חוסר הקשבה לצוות. כאשר ילד חוצה קו אדום, אנחנו מתקשרים אליכם ההורים ומצפים לזמינות ושיתוף פעולה מיידי מצדכם, תוך הבנה שחובתנו הצוות החינוכי לשמור על אקלים חינוכי מיטבי כמתואר בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך הנושא שם זה. שיקול הדעת שלנו הצוות הוא הקובע - רק כך נוכל לשמור על מרחב בטוח לכולם. במקרה של שיתוף פעולה לוקה בחסר מצד הורים, נזמן היוועצויות ופגישות הורים עם הפיקוח ונפעל בכל דרך העומדת לרשותנו כדי לשמור על מוגנות של כלל ילדי סימני דרך.

תפקיד המחנך אצלנו וגבולות השיח בין הורים ובין המחנך
העבודה בחינוך והוראה מחייבת אותנו ללמוד ולהתמחות, לתכנן לעומק ולרוחב, להשתנות ולהתחדש עם הזמן. אנחנו מכבדים מאוד את המקצוע שלנו וגאים בו. המחנך של הילד הוא הדמות העיקרית איתה ההורה והילד מצופים לבנות ולנהל את תכנית הלמידה וההתפתחות שלו. אנחנו רוצים לעודד את בניית האמון וההתפתחות בסביבה הטבעית מבלי לטפח את התרבות הרווחת לצערנו בחברה הישראלית, בה בעת קונפליקט נמנעים מדיאלוג ישיר ופונים לסמכות ה"עליונה", עם דרישות כמו "להעביר את הילד כיתה" ועוד. תרבות קלוקלת זו מבוססת על כוחניות ולא על בניית אמון והתמודדות בריאה עם אתגרים וקונפליקטים. עלינו ללמוד לחיות ולפתור בעיות אחד עם השני גם כמודל חינוכי לילדים שלנו.
מניסיוננו, הזמן שהמחנך יכול להקדיש לכל הורה והורה הוא מאוד מדוד, וההורים מצופים לנצל אותו לשיח משותף על הילד הפרטי שלהם. בשיח זה נתכוון יחד לשאלה מה אנחנו המבוגרים יכולים לעשות בכדי לעזור לילד להתנהל בעצמו בצורה מוצלחת יותר בפעם הבאה. משוב כללי של ההורים על בית הספר מקבל מקום לא בשיחות אישיות, אלא בפניות מסודרות של ההורים אלינו דרך הנהגת ההורים הנבחרת – בנוגע לכיתה ספציפית באמצעות היו"ר הכיתתי הנבחר אל המחנכות, ובנוגע להתנהלות בית ספרית באמצעות היו"ר כללי הנבחר אל ההנהלה.

מידת ואופן המעורבות המצופה מהורה ב"סימני דרך"

כאמור, בשיטת מונטסורי אין חוברות לימוד, אין שיעורי בית, ואין ציונים מספריים. הילד לא נמדד בהתאם למצופה מגילו הכרונולוגי, אלא בהשוואה להתקדמות של עצמו. כל זה נשמע יפה בתיאוריה, אך במציאות, למדנו שהורה שמתקשה לעקוב אחרי תהליכי הלמידה של ילדו בשיטת לימוד פתוחה וגמישה מסוג זה, עלול להישאר בעצמו "מחוץ לתמונה", והילד עלול להפסיד מכך. מעורבות של ההורים, כאשר היא נעשית בשיח מותאם, בונה ועקבי עם הילד, עשויה לתרום משמעותית להתפתחותו הלימודית, החברתית והרגשית.
מעורבות מסוג זה תיווצר באופן הבא:
בית הספר פתוח מהשעה 7:30, כאשר משעה זו ועד 8:15 ההורים מוזמנים ללוות את הילד אל תוך הכיתה, לבקש ממנו להראות לכם מה למד לאחרונה, כיצד מתקדם ובמה מתקשה, הן בשיחה והן באמצעות עיון משותף בדף המעקב השבועי, בקלסר האישי שלו, בהדגמת תרגילי מונטסורי עבורכם ובמעבר קבוע על טבלת החוגים האישית. הבקשה מכם ההורים היא להקדיש לילד כ-10 דקות איכות משותפות ביום קבוע בשבוע שאפשרי לכם בלו"ז בקרי השבוע שלכם, ושהילד יודע ומצפה לו. מעקב רציף מסוג זה יאפשר לכם ההורים להיות מעורבים לטובה בהתקדמות הילד, להבין את השיטה לעומקה, וגם יפנה את המחנכות לפחות זמן לשיחות אתכם ההורים: שהרי כל דקה שמחנכת מקדישה לשיחה עם הורים, הוא על חשבון הדקות שהיא מקדישה לילדים עצמם (גם אם מתקשרים אליה בערב, זה יהיה על חשבון הכנת הכיתה והשיעורים שלה למחרת...)
בתחילת השנה מתקיימות אסיפות הורים כיתתיות בהנחיית המחנכות, במהלכן ההורים נחשפים לעקרונות ושיטות העבודה בכיתה ומוזמנים להעלות נושאים כלליים על הפרק.
מפגשי ההורים עם המחנכות יתבצעו כך: מפגש היכרות של המחנכות אתכם ועם הילד בתחילת השנה בשנה בה אנחנו חדשים זה לזה. מלבד זאת – מפגש אחד של המחנכות עם הילד\ה ואתכם ההורים באמצע השנה, אליו אנחנו מתכוננים היטב ומשתפים את הילד ואתכם במצב העניינים עד כה ובמטרות למחצית השנייה של השנה. בסוף השנה ההורים מקבלים דיווח הוליסטי מפורט כתוב, ואם הדיווח מעלה אצלם שאלות או נקודות לא פתורות, הם מוזמנים להירשם לשם כך למפגש אישי אחרון וקצר עם המחנכות (מנקודת מבטנו המקצועית אין חובה במפגש אישי נוסף בסוף שנת הלימודים מעבר למה שכתבנו לכם בדיווח המפורט). בנוסף, מטבעו הקהילתי והדינמי של בית הספר ההורים מוזמנים גם לתרום ממרצם ומזמנם במגוון בכל תחום העשוי לדעתם ולדעתנו להעשיר ולתרום לילדים (הורה מעשיר, שיפור פני החצר והכיתה וכדומה), וכן ליזום מפגשי גיבוש כיתתיים או כלליים מחוץ לבית הספר.

בריאות וחיסונים
אין ל"חינוך מעברות" אפשרות לטפל בילד חריג הסובל מבעיות נפשיות ו/או רפואיות ו/או מוטוריות ו/או אחרות. במידה ותתעורר במשך השנה בעיה כלשהי, גופנית, פסיכולוגית ו/או אחרת המחייבת טיפול, אזי ההורים מחויבים לטפל עפ"י בקשה / דרישה של הצוות החינוכי, תוך ראיית טובת הילד ולפי שיקול דעתו הבלעדי של הצוות החינוכי. מערכת החינוך בקיבוץ מעברות פועלת בשיתוף פעולה עם רופאי "מחוסגן", ועדת הבריאות ומזכירות הקיבוץ והמועצה האזורית עמק חפר, על מנת ליצור קהילה מוגנת ממחלות מדבקות ו/או מסכנות חיים. לפי כך כל ההורים נדרשים לחסן לפי תכנית החיסונים של משרד הבריאות* (בבית הספר עצמו באמצעות אחות בית הספר ו/או באמצעים אחרים ובלבד שיהיו מקובלים על הרופא המלווה מטעם "מחוסגן" וההנהלה). לא תהיה אפשרות להשתתפות בזמנים הבלתי פורמליים בסימני דרך לילדים שאינם מחוסנים ולא הוצג עבורם אישור רפואי המקובל על הגורמים הנ"ל, ואי-חיסון הנובע מהחלטת הורים אינו סיבה מצדקת לאי תשלום מלוא הסכום הנדרש לשם הפעלת סימני דרך (אי חיסון בגלל פטור רפואי מחיסון הקביל על רופא "מחוסגן" כן יאפשר לילד להיות בכל הימים והשעות). יוצאי דופן לכל האמור כאן חיסוני שפעת עונתיים וכן חיסוני קורונה.

חנייה
בהתאם לתכנית הבטיחות בדרכים סביב "סימני דרך", המגיעים לקיבוץ ברכב יכנסו מהשער הדרומי בלבד, ישירות אל מסוף החנייה הייעודי להורים המגיעים ברכב. אין להיכנס מהשער הראשי או לזלוג מהמסוף אל כבישי הקיבוץ. מדובר על מרחק הליכה של כ-270 מטרים מהחנייה להורי בית הספר ועד לשער בית הספר ובאחריות ההורים ההגעה של הילד מהחנייה לבית הספר ולהיפך.

עלויות
העלות של הפעלת המודל של סימני דרך מסתכמת לכדי כ-1800 ₪ בחודש לתלמיד, 12 חודשים בשנה, מכיתה א' ועד סוף ו'. ארוחת צהרים מקייטרינג הינה אופציונאלית ואינה כלולה במחיר זה.
גובה התשלום נקבע באופן בלעדי על ידי קיבוץ מעברות באמצעות תאגיד מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח) בשם "חינוך מעברות" שהוקם לצורך תפעול החינוך הבלתי פורמלי וכן כל המשאבים המתווספים על תקן הבסיס המתקבל ממשרד החינוך והמועצה. לא ניתן להפעיל את המודל כראוי גם בשעות הפורמליות ללא התשלומים לתאגיד הבלתי פורמלי.

ולסיום
אנחנו פועלים בדרך של ניסוי וטעייה, ומוכנות גבוהה לנסות דברים חדשים. אם יש לכם ספק לגבי התאמתו של ילדכם למסגרת פתוחה וגמישה הלומדת ומשתנה תוך כדי תנועה, המלצתנו היא שלא להירשם לסימני דרך. מי שמעוניין לנסות דברים חדשים, שחלקם יעבדו וחלקם פחות, צפוי לשמוח לאורך זמן על בחירה בסימני דרך. כאן, איננו חוששים מכישלונות, להיפך, אנחנו רואים בכישלונות שלנו בסיס לשיח בונה ולמידה משותפת.

הצהרת ההורים
קראנו, הבנו ובחרנו לקבל על עצמנו את רוחו הייחודית של בית הספר, את שיטות העבודה החינוכית הנהוגות בו ואת שיתוף הפעולה המצופה מאיתנו ההורים.
בהצלחה!