שיטת ההערכה
השיטה שבה מעריכים את התלמידים מעצבת את ההוראה והלמידה. לפיכך לבחירה בשיטת ההערכה יש חשיבות "גורלית".
אנחנו מבקשים לצייד את הילדים בכלים שיסייעו להם להעריך את עצמם כלומדים וכבני אדם. גם את הכלים האלה אנו מפיקים מתצפיות בילדים ומהחתירה המתמדת שלנו להיענות באופן מדויק ככל האפשר לצורכי השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. לפיכך, המשוב שאנו נותנים לילד הוא אישי, מותאם ורלוונטי. רובו ניתן בעקיפין, תוך כדי פעילות. חלוקת העבודה ברורה: התלמידים מתנסים, חווים, נכשלים ומצליחים, כלומר לומדים, והמחנכים מלווים אותם במסעם באמצעות משובים הולמים – ללא שיפוט והשוואה לילדים אחרים.
מריה מונטסורי ניסחה זאת כך: "בנינו ראיית עולם לפיה הילדים בעיקר טועים, ורק צריך להפוך אותם לטועים פחות […]. אם לאורך תקופת החינוך נמשיך להערים עוד איסורים, ניצור עוד תחרות, נערוך עוד השוואות, נדגיש עוד יריבויות ונתמקד במלחמה ברע – איך נוכל לצפות שבני האדם יגיעו לבגרות ובליבם נטוע טוּב לב? בעיני זו משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית".
באופן מדויק יותר, אנו משלבים כמה דרכי הערכה:
משוב שוטף: הילדים נעזרים בדף תכנון ומעקב אישי תקופתי, שתפקידו לסייע להם לתכנן את עבודות החובה והרשות במעגל העבודה. כלי פשוט זה תוחם את התקופה שבה היליד מוערך ומעריך את עצמו – משבוע עד חודש. הדף מסייע לילדים לתכנן את הלמידה שלהם, לקחת עליה אחריות ולהעריך אותה. ילד שסיים משימה מסמן זאת בדף, מניח אותו ב"סלסלת הבדיקה" ובוחר את המשימה הבאה. שתי המחנכות עוברות על הדף ונותנות לילד משוב. שיחת המשוב ממוקמת על רצף הפעילויות ואינה מהווה "אירוע שיא" הממוקם בסוף התהליך (כמו הבחינה המסורתית).
מבדקים תקופתיים: בתחום המיומנויות האורייניות, שפת אם וחשבון, הילדים עוברים מבדק פעם בשבוע או שבועיים. המבדקים מותאמים ולא אחידים. מטרתם היא לסייע לילדים לדעת מה למדו והבינו יותר ופחות בשבוע עד חודש שחלפו, ללמוד מטעויות ולהשתפר. כאמור, אין שיפוט ואין השוואות, רק פיתוח מודעות למה שתלמיד השיג ביחס לעצמו. המשובים אינם משבחים ואינם מגנים, הם מיידעים (informative feedbacks): "השבוע פתרת נכון 45 מתוך 60 התרגילים במבדק. נסה\י לפתור נכון את 15 התרגילים האחרים"…. אדם מן החוץ יופתע לראות שרוב הילדים עושים את המבדקים ברצון, בריכוז ובשקט.
משוב התקופתי בשיטת הנושאים: התוצר המוערך בשיטת הנושאים הוא פרויקט כלשהו המוצג לקהל באירוע שיא (פרויקטים קטנים מוצגים רק לתלמידים, גדולים – להורים, למורים ולתלמידים). התהליך המוערך הוא מידת המעורבות של התלמיד ביצירת הפרויקט, תרומתו לצוות והתקדמותו ביחס לעצמו. המחנכים "מדליקים" את התלמידים על הנושא, מסייעים להם לעבוד יחד ולהציג את הפרויקט לקהל. המשוב במקרה זה מתקבל מן הקהל, מאיכות הפרויקט, מהמחנכים והתלמידים.
משוב חצי שנתי: ההורים משתתפים בהערכה של ילדיהם בשתי נקודות זמן: באמצע השנה מתקיימות שיחות אישיות בין שתי המחנכות וההורים, ובסיום השנה ניתן משוב כתוב וההורים מוזמנים להיפגש עם המחנכות לצורך הבנת משמעותו. המשובים בעל פה (באמצע השנה) ובכתב ובעל פה (בסוף השנה) מאפשרים לילדים ולהוריהם להבין את התהליך הכולל שהילדים עברו ואת התקדמותם. המשובים מדגישים התקדמות בתחום האוריינות, החקר, המעורבות בנושאים הנלמדים ונושאים אחרים, העצמאות, האחריות, החברוּת ועוד. הילדים שותפים פעילים בהערכה שלהם לא רק בשיחות המשוב, אלא גם בכתיבה ו/או ביצירה רפלקטיביות. הערכה העצמית שלהם משולבת בהערכה של סוף השנה.
