במודל שלנו אנחנו חוזרים אל שניים מהיסודות שהציבו את החינוך הקיבוצי בעבר בחזית החינוך הפרוגרסיבי בארץ ובעולם: שילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי-פורמלי ושיטת הנושאים.
1. שילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי-פורמלי
החינוך הבלתי פורמלי משולב ומופעל בתוך החינוך הפורמלי לאורך כל שעות יום העבודה של ההורים (8.00 עד 16.00) וכל ימי העבודה של ההורים (גם ימים שבהם בתי ספר אחרים סגורים לרגל חופשות). לשילוב זה יש שני יתרונות מרכזיים – חינוכי וכלכלי.
מבחינה חינוכית, כאשר שתי מסגרות החינוך הללו – הפורמלית והבלתי- פורמלית – נפרדות הן סובלות ממחסור בשעות חינוך והשפעתן מוגבלת. היקף הפעילות של החינוך הפורמלי בבית הספר היסודי כמעט שאינו מתייחס להיבטים הרגשיים והחברתיים של הלמידה. החינוך הבלתי-פורמלי, המנסה להתייחס להיבטים אלה ולהשלים את מלאכתו של בית הספר, אינו יכול לעשות זאת כראוי בשל הזמן הקצר העומד לרשותו.
אנו חוזרים לרעיון של מסגרת חינוכית אחת הכוללת חינוך פורמלי בית ספרי וחינוך בלתי-פורמלי חברתי משולבים, כפי שנהוג היה בימי החינוך הקיבוצי המשותף. מסגרת חינוכית כוללת כזו מאפשרת עבודה חינוכית משמעותית עם הילדים, זיהוי הצרכים השכליים, הרגשיים והחברתיים שלהם ומתן מענה הולם – חינוך בלתי פורמלי איכותי ומגוון הכולל מדריכות ומדריכים חברתיים המקדמים את היעדים הללו כבר משעות הבוקר, כולל סדנת נגרות ומשק חי המסייעים לילדים בהתאמה לצרכיהם הייחודיים וחוגי בחירה מגוונים בשעות הצהרים.
מבחינה כלכלית, איגום משאבים כזה חוסך עלויות, ומאפשר לשלב את אנשי החינוך הבלתי-פורמלי בעבודת בית הספר ולהוסיף לצוות החינוכי כוח אדם איכותי. האיגום של שתי מסגרות החינוך מאפשר לצרף למחנכת מטעם משרד החינוך מחנכת שנייה מטעם הצוות הבלתי-פורמלי, ולהשקיע את שאר משאבי החינוך הבלתי-פורמלי בשעות הבוקר, הצהרים והחופשות – משאבי ניהול והדרכה כגון משק חי, סדנת נגרות ומדריכים חברתיים.
2. שיטת הנושאים
שיטה זו פעלה בבתי הספר קיבוציים בימי החינוך המשותף ובזכותה בוגרי החינוך הזה זוכרים כל חייהם חוויות למידה משמעותיות של הנושאים שלמדו. במקום החלוקה השמרנית למקצועות לימוד נפרדים היוצרת אצל הילדים תמונה מנותקת מהקשר שאינה מתחברת לעולמם ולחוויותיהם, התלמידים לומדים נושא בין-תחומי מרכזי המעסיק אותם תקופה ממושכת.
הנושא נוגע בהיבטים שונים של החיים ומעורר סקרנות. נושא כמו "יבשות", למשל, מאפשר לילדים ללמוד תרבויות, היסטוריות, גיאוגרפיות, מדעי החי והצומח הקשורים ליבשות השונות, ותוך כדי ללמוד על "היבשת" שלהם.
הלמידה היא למידה פעילה המבוססת על התנסות וחקר. הילדים משתפים פעולה בלמידת הנושא ויוצרים ומציגים תוצר שעליו טרחו יחד. תוצר כזה יכול להיות חפץ, חיבור, הופעה, מצגת ועוד, המוצגים ב"ימי שיא" בתום תהליך הלמידה והחקר של הנושא. ההצגה מתנהלת לפני ההורים, המורים והתלמידים.
למידה חווייתית, מעמיקה, פעילה ובין-תחומית כזו מוטמעת בתודעת הילדים לזמן ממושך, לעתים לכל חייהם, ואינה מתפוגגת אחרי השיעור או המבחן.